לא אשכח את הימים התקופות והלילות אני ואתה ברחובות סמים ובחורות
זה באמת פעם שאני כותב מהלב כי היית לי חבר שאני אשכרה אוהב!
זוכר את הימים בלימודים והברזות צוחקים בפנים למורות מורידים ראשים בהפסקות אני כותב את השיר הזה עם דמעות בעיניים היית החבר הכי טוב שלי הכרנו בחטיבת ביניים בהתחלה צחקת לי על המשקל אמרת לי שאני אח של אופל (ילדה שמנה גם)
ועוד כמה דברים מצחיקים שאני זוכר במעורפל
משם התבגרנו יב' התחלנו לעבוד סמים יותר קשים לקחנו נפגשנו במאורעות קשות כשלך לא היה מצב רוח או שהייתי קצת למטה תמיד הצחקת אותי נתת לי טעימה של שאכטה ולרעך אהבת
מיד אחרי בצפר שנינו התגייסנו לצבא וכיאה לבחורים כמונו בחרנו בדרך הלוחמה
כל העשירים המזדיינים בבצפר היו אומרים שאנחנו 2 ילדי בושת, חלק לא התגייסו חלק מזיינים את אחותם בבית חרושת
בכל מקרה עברה תקופה ולא דיברנו חודשים נפגשנו בתחנה המרכזית זה היה נשיקות וחיבוקים
וזה לא שאנחנו הומואים או שאני מקצין זה שאשכרה היינו זנב לזנב בדם בלב אחים
עברו כמה חודשים שמעתי שמישהו מת מהסיירת אמרתי לעצמי זה לא יכול להיות יעקב תצא מהסרט
ואפילו לא בדקתי בעיתון המזויין בזמן שבמחשבות אני עם עצמי דן (דיון)
לפתע מתעורר בלילה חלום של בלהות, מזיע כל כולי והתחילו הקאות
אני רץ בדיונות החשוכות לפתע מדמיין מולי תמונה של בית קברות ואתה מתחת למצבה עם תמונה שלך מחייך כמו תמיד וברקע שומע את הצחוק שלך מציע לי קצת וייד
יורד על הברכיים מקלל את זה שבשמיים
למה תמיד דברים רעים קורים לאנשים הכי טובים
הוא אומר לי בני אני מניח משום שגן עדן וגיהנום משולבים ולכן החלוקה מתערבבת בין כולם אני צווח זעקות בכי ושווא נפל עלייי העולם!
חוזר הביתה למיטה בוכה כל יום
מגיע לבית קברות עומד מול המצבה מריץ בראש תזכרונות ומשחרר יריה (בום התאבדות)
