אם אספר לך שתוכי גנב לי תמצית האם תגידי שכל כולי מלא בשיט?
זה כבר סוף העולם ושנינו נותרנו חיים לבד על אי בודד נהנים מהחיים
הבעיה היא שהכל הושמד ולא נותר דבר חוץ מהוייד שמצאנו שם בבור שעל ההר
מגלגלים את הגוינטים בתוך העלים שבאי וזה יוצא מפליא
התעוררת מהשינה אני שעתיים כבר ער
שבי ליבי יש לי משהו לספר, עישנתי לבדי בבוקר מול הים הסוער ולפתע בא תוכי לקח תמצית וחצה לאי אחר
נתתי לה זמן לעכל בוכה ומתייסרת בנתיים נכנסתי אל האוהל סגרתי את הדלת (לא הגיוני)
אחרי 5 דקות לבוש בשחור כיסוי פנים מוכן לפעולה שממנה לא אחזור בחיים
חמוש באקדח מסדר תעניבה דמעות בעינייה נפרדתי לשלומה
שט עם הספינה שקניתי לחירום בדרך לאי שנחשב לדי עגום
מכיר אלפים שלא חזרו ואחד שחזר עקום הייתי חייב להרוג אותו לחסוך את הקיום
מגיע לאי מאתר את התוכי נאלח הנשק כבר נדרך
16 מלאו לתוכי הבלתי מנוצח
התוכי שלף רובה ירה חסך לי תהווה כרגע הוא עומד עלי מסמן דגל ירוק עם שלט "עוד בן אנוש לרזומה"
וכשהסתכל בעיניי לפתע משהו במוחו גרם לו לחזור לוייבים שקיבל מסיני מנסה לחיות אותי ותוך כדי הנשמה שלי מעביר לו מסרים של סיפור חיי
הוא לא הצליח להחיות אותי אך נפרד מחבריו לאי דמעות בעיניים בדרך למקום מגורי חצה אל האי ראה את ליבי בוכה רדומה מכאב שבליבה סורר הרגישה שמתתי התוכי יושב עם חפציו מחכה שתתעורר וכשהיא מתעוררת הוא מציע לה גוינט ונותן את המצית המדוברת
ליבי בוכה ואיתו מתחבקת
ואתם בטח שואלים מה איתם היום אחרי שנתיים עדיין הסיוטים באים לתוכי בחלום
הוא נהיה בדכאון וליבי בו מטפלת עד היום שבו היא נהייתה בעצמה גוססת
וכך נגמר סיפורו של האי לפעמים יש את החיוב אבל יש גם תשלילי
ומוסר ההשכל מהסיפור ילדים הוא שאם העולם נחרב תתאבדו אחרת סיפורכם יהיה נכזב
