השמיים לדם צמאים בשעת דמדומים ישבתי בחדרי בחושך מחוק מהסמים
לפתע שומע נקישה בדלת מכין את האקדח זה היה שלומי היה לי פעם כאח
לפני 12 שנה לקח את רגליו וברח בגלל שכמה פושעים ניסו לעשות עליו מהלך וזהו שהוא חוזר עכשיו זה לא דבר של מה בכך מסתכל עמוק בעינייו מראה לי שיש לו אקדח מתחיל לספר לי תוכנית התנקשות ושהיא תצליח ועליו כל האחריות ידעתי שזו שטות אך לא יכלתי להפקיר ברגע כזה זו פשוט תהיה טעות אז אנחנו הולכים אל החבור'ה מעבר לסמטה 3 אנשים שניסו אותו ועכשיו הוא מגיע אחרי יותר מעשור דורך את האקדח וצורח חפרתם לעצמכם בור והם צועקים לו מה פתאום נהיית גיבור 12 שנה התחבאת במקום מסתור בזמן שהמשכנו את אויבנו לקבור ודווקא כשהחלטנו מהעסק הזה לנשור אתה מגיע כמו הבופור אין לך אומץ ללחוץ על ההדק לא עברה שניה ונשאר על הבחור הזה הרבה יותר מסדק 2 האנשים ניסו לברוח משטרה הגיעה יריה בראשי נשמתי עלתה אל הרקיע ושלומי בוכה בפארנויה ניזכר באהבת ילדותו נויה עכשיו הכל עבוד מוותו קרב השוטר מתקרב שואל מילים אחרונות הוא בא לומר משפט אבל הירייה במוח הפסיקה לו את כל המחשבות
