אני אתחיל עם הנקודה המרכזית של האלבום הזה, חוסר יצירתיות ועצלנות.
קניה שבאופן קבוע ויציב בקריירה שלו לפחות היה "מהפכן" והביא סגנון שונה בכל אלבום, הבעיה המרכזית באלבום היא הגנריות, הביטים ברובם פשוט לופ ארוך של אותו סאמפל בצורה שלא מושכת אותך לשמוע את השיר עד הסוף.
הליריקה לא עניינה באלבום הזה, כי כידוע, קניה מטורף על כל הראש ומביא בארים אוטיסטיים וילדותיים על ציצים, תחת וזונות.
זה הרגיש יותר כמו אלבום של דולה סיין לצד שיווק מצד קנייה מאלבום משותף, דולה סיין היה יותר מעניין ומרענן מקנייה לאורך כל האלבום, הבעיה המרכזית היא שדולה סיין לוקה בחסר בעניין להוציא שירים משל עצמו.
סביר להניח שלא יצא לכם לשמוע אלבום סולו שלו, ורוב הלהיטים שלו זה תמיד כשהוא פיצ'ר או שיש לו פיצ'רים שסוחבים תשיר.
הייתי להגיד שזה היה אלבום יחסית מאכזב, אבל ציפיתי דווקא ליותר גרוע כששמעתי את הסינגלים המובילים של השיר, ביניהם הself titled שפשוט היה זוועתי ומשעמם רצח.
אלבום mid בקיצור, אולי זה יגדל עליי אבל קשה לי לראות את זה.
השירים שאהבתי:
