אין כמו לברוח לעולם הסרטים והסדרות כשהסוף של המדינה קרוב יותר מתמיד. בואו נתחיל!
דדפול וולברין - לא נגעתי בשום דבר של מארוול מאז "אין דרך הביתה" (אם מחשיבים את מימד העכביש) מפני שהם הפכו לכל מה שרע בסרטי גיבורי על אז הסרט הזה הוא ללא ספק גלגל ההצלה שלהם. משחק מבריק של ריינולדס ושל ג'קמן אפקטים מרשימים בדיחות טובות המון הופעות אורח מבדרות ואפילו מדונה בסאונדטראק! ללא ספק סרט ששווה לראות במיוחד בתקופה הקשה הזאת.
ספיידרמן 2 - סרט קלאסיקה. לסרטי גיבורי על של שנות האלפיים יש קסם מסויים שקשה להצביע עליו. אולי זה כמה שהם פשוטים. אולי זה האפקטים הלא מתקדמים. ואולי זו פשוט הנוסטלגיה. מה שאני אוהב בטרילוגיה הזאת זה שהדיאלוגים בה מרגישים אמיתיים ובאמת אפשר להתחבר לדמויות והן לא מוגזמות יותר מידי וזה למה טובי הספיידרמן האהוב עליי.
המיניונים - פח אשפה שרוף וכל מה שרע בסרטים מצויירים. אני גדלתי על טרזן על מולאן על פוקרונטס ואפילו על סרטים יותר כבדים כמו המסע המופלא או הטירה הנעה ופשוט עצוב לי שילדים היום גדלים על הזבל המעובד הזה עם אנימציה לא מרשימה ובדיחות לא מצחיקות שחוזרות על עצמן. לא פלא הילדים באמריקה גדלים להיות ילדי טיקטוק עם פיגור הודות לסרטים כאלו.
בלש אמיתי - אין לי מה להרחיב כי רק התחלתי לראות ואני בפרק השלישי אבל הדמות של מתיו מוקוהני היא mood ממש
נשות המאה ה20 - סרט מאוד מעניין. נער מתבגר שכל הסביבה שלו היא נשים ששוטפות לו את המוח על פמיניזם ומעמד האישה. עם כמה שa24 הפכו לאולפן אוברייטד הם עדיין נותנים במה לתסריטים מעניינים. ואל פנינג אחת השחקניות המצויינות שיש היום ומגיעה לה הרבה יותר הערכה.
