ניסו להתנקש במרווין ולכן הוא נהיה פרנואיד, וכל פעם שהוא הופיע על הבמה הוא התחיל ללבוש שחפץ. בשביל להתמודד עם הפרנויה המתפתחת שלו הוא התחיל לעשות קוק. בתקופה הזאת הוא חזר לארה"ב בגלל שאמא שלו עשתה ניתוח בכליות. כבר בתקופה הזאת הוא התחיל לריב עם אבא שלו, שאמר לאחותו ש"אם מרווין ישים עליו יד, הוא יהרוג אותו".
בחג המולד הוא נתן לאבא שלו אקדח מתנה כדי שיגן עליו מפני מתנקשים פוטנציאליים. הוא נהיה התאבדותי ופרנואידי בטירוף ולבש לפעמים 3 מעילים אחד על השני או את הנעליים שלו ברגליים ההפוכות. כבר היה נמאס לו לחיות, וארבעה ימים לפני מותו, הוא ניסה להתאבד ע"י קפיצה ממכונית ספורט אבל יצא מזה רק עם חבלות קלות.
במהלך הימים הבאים, ההורים שלו רבו לגבי מסמכי ביטוח. מרווין התערב ואמר לאבא שלו לעזוב את אמו, אבל אבא שלו המשיך לצעוק. באיזשהו שלב למרווין היה נמאס והוא רב עם אבא שלו והתחיל להרביץ לו, אמא שלו אמרה לו להפסיק אבל הוא לא הקשיב לה. בסוף אמא שלו הפרידה ביניהם ומרווין חזר לחדרו.
יותר מאוחר, אבא שלו בא עם האקדח שמרווין קנה לו וירה במרווין בלב. אמא שלו ברחה משם בצרחות מהפחד שאבא שלו ירה בה גם. בינתים האחים שלו שמעו את הצרחות ורצו לשם. כשהם הגיעו מרווין אמר תוך כדי שהוא גוסס "קיבלתי מה שאני רוצה.. לא יכלתי לעשות את זה בעצמי, אז גרמתי לו לעשות את זה.. זה טוב, רצתי את המירוץ שלי, לא נותר בי עוד". אחרי שחקרו את הגופה שלו, מצאו בה שרידים של קוקאין ו-PCP.
בבית המשפט אבא שלו בכה, אמר שהוא פחד שמרווין יפגע בו ושהוא מצטער על מה שהוא עשה, והלוואי שהוא יכל להחזיר אותו. הוא קיבל בסה"כ 5 שנים על תנאי.
