RUNAWAY_ לא יודע אני זוכר כמה שירים שלו מpinata ועוד אחרים אבל אף פעם לא התעמקתי במוזיקה שלו. אני אסביר לך למה לא התחברתי למרות שפרדי יודע לראפרפ טוב וההפקות לא היו רעות בכלל. הייתי שרוף על היפ הופ מגיל קטן ועד לפני כמה שנים והטעם שלי היה רחב ומגוון, אפילו היו לי הייפים לאלבומים ונהניתי מהרבה שהיו יוצאים. עם הזמן הלכתי והתבגרתי וגם התחלתי יותר לשים לב לליריקה והתחלתי לראות שראפרים מדברים כ"כ הרבה שטויות בשירים שלהם (בעיניי) על כל מיני דברים שלא מעניינים אותי ואני לא יכול להזדהות איתם בשום צורה, או יותר גרוע - דברים שבעיניי לא צריכים להוות חלק ממילים של שיר. כמו למשל אינספור שורות על מה שהם עושים עם בחורות בקטע מיני ויהיר זה פשוט לא מדבר אליי. אני לא אוהב שראפרים שרים על בחורות בזלזול כאילו הם היו מסכימים שמישהו יתנהג ככה לאחותם, הם מייצגים תרבות פח. או מעודדים פשע ואלימות. אני מבין שחלקם הגיעו מהתחתית והתדרדרו לפשע מכל מיני סיבות, אני לא חייתי במקומות האלה אז אני לא שופט אבל אני לא אוהב שראפרים מתגאים בזה. אין שום גאווה בלהתעשר מלמכור סמים לאנשים או לשדוד אנשים שלא עשו לך כלום ולא אשמים בסבל שלך, ואין שום גאווה בלשיר על האקדח שלך כאילו אתה רמבו. והראפ מלא בעוד דברים שאני לא מתחבר אליהם כמו יהירות ולהלל כסף כאילו זה הכל בחיים. לא בשביל זה אני שומע מוזיקה. אני לא מצפה מכל אלבום להיות עמוק ומיוחד, העיקר שיהיה כיף לשמיעה ויהיה בו תוכן נורמלי כמו דטרויט 2 שפרסמתי לא מזמן.
אני בדרך כלל לא פוסל אלבום שמכיל שיר לא טוב פה ושם או שיר שמכיל ליריקה לא טובה פה ושם אבל אם זה האופי של השיר/אלבום אני לא מתחבר.
אני בדרך כלל מחפש אלבומים שהם גם כיפיים (זורמים ונעימים לשמיעה, לאו דווקא באנגרים מקפיצים) וגם עם תוכן נורמלי ומעניין. אם התוכן פחות מעניין אבל המוזיקה כיפית ממש זה זורם, ואם המוזיקה קצת משעממת אבל התוכן טוב זה גם לפעמים זורם. אבל אם התוכן רע אני לא מתחבר לא משנה אם המוזיקה כיפית. לא התחברתי לפרדי כי הוא הילל יותר מדי את חיי הפשע ודיבר בזלזול כלפי בחורות וכו ולא מצאתי משהו מעבר שיכולתי להזדהות איתו. אני לא מרגיש ראפ מהסוג הזה אני מעדיף להיות חנון ששומע ביג שון.
