היי כולם, מאמין שהרשימה לא תשתנה יותר מידי בשבוע הקרוב ולכן כבר עכשיו החלטתי לתת את העשרה האהובים עליי השנה. מעניין אם תקבלו מפה המלצות חדשות. מוזמנים לשתף מה חושבים ומה האלבומים שלכם.
הרשימה לא לפי סדר מחייב יותר שרירותי כזה.
Kevin Abstract - Blush
אלבום עם הרבה לב, פיוז'ן של ראפ ואינדי רוק, משלב אמנים חדשים שלא הכרתי עם אמנים מוכרים לסצנת האנדרגראונד כמו דומיניק פייק, ג'ייפגמאפיה וקוואדקה, אוסף שירים עם סיפורים על החיים. הסאונד נפלא ומגוון וההוט טייק שלי - כנראה האלבום הכי טוב שיצא מברוקהמפטון. מרגיש כמו גרסה יותר בוגרת ומחודדת של הקולקטיב והסאונד שלהם. הפתעת השנה שלי.
שירים אהובים: Post Break Up Beauty, Red Light, Yoko Ono, Maroon, Doggy.
FKA twigs - EUSEXUA
כרגיל, אלבום סקסי ומדכא מטוויגס. עדיין לכיוון הפופ אבל יותר אלקטרוני ועצוב מאשר הקודם. יש פה קלילות ויש פה גם אקספרימנטליות, השפעות של פופ אלטרנטיבי מהאייטיז והניינטיז כמו ביורק וקייט בוש, אנרגיה טיפה שונה שלא שמעתי ממנה. ממשיכה להמציא את עצמה ולתת שירים יצירתיים עם רגש.
שירים אהובים: Sticky, 24hr Dog, Striptease, Eusexua, Drums of Death.
Yeat - Dangerous Summer
עוד אלבום שהפתיע אותי כי לא תמיד הייתי שם את ייט בטופ אלבומים שלי, אבל מרגיש שהשנה הוא די התעלה על עצמו, הביא אלבום קצר וקולע עם קצת באנגרים בסגנון הרגיל שלו, עם טיפה יותר מלודיה וגם קצת סאונד אלטרנטיבי. חצי שעה שלא מאבדת הילוך ושמיעה מומלצת גם למי שלא מת על הסטייל הרגיל שלו.
שירים אהובים: COME N GO, 2TONE, GROWING PAINS, LOCO, FLY NITE.
יוגב גלוסמן - לי יש עוד ים בתוכי
בגלל שהאלבום כזה דיכאון לא יצא לי לשמוע אותו המון, אבל ברגעים שקטים אולי כשיש גשם בחוץ או משהו יוצא לי לשמוע והמוזיקה מאוד יפה. היה כאן רעיון טוב של לכתוב לאמנים אחרים שירים וכל אחד מביא את הקול והאישיות שלו לביצוע, ובכל זאת כולם מרגישים אחידים. לצפות בהופעת בכורה של אלבום עם כל האורחים הייתה חוויה מאוד מיוחדת, אמנים מוכרים כמו אביתר בנאי, נינט טייב ורותם בר אור הפציצו שם אבל גם החבר'ה הפחות מוכרים באלבום הפתיעו מאוד. דווקא מה שמכר לי את האלבום הזה הייתה הופעה קטנה של יוגב לפני זה בלבונטין, שאירח את טליה דנציג עם השיר שלה לפני שהוא יצא וגרמה לאח להזיל דמעה. אלבום מומלץ.
שירים אהובים: חוף מבטחים, כשאין מה להגיד, הבניין האחרון בתל אביב, משאלת לב, עד הסוף.
SZA - LANA
אני חושב שלא כולם שותפים להייפ שלי על סזה אבל חייבים להודות הקטלוג שלה די מרשים ומאז ctrl לא היה פספוס אחד, LANA אמנם נקרא אלבום דלוקס לSOS ומזכיר את הסגנון שלו אבל הפעם מכוון חזק יותר לכיוון ארנבי. כרגיל כתיבה חזקה שקל להתחבר אליה וביצועים עם הרבה אישיות. לא לישון יש פה שירים טובים מאוד ובכללי אלבום שהיה לי קזואלי מאוד לשים השנה בהרבה סיטואציות. יצא בסוף דצמבר 24 אז אפשר להחליק לפה.
שירים אהובים: Drive, Kitchen, BMF, 30 for 30, Chill Baby.
Esdeekid - Rebel
מודה שהתעוררתי קצת מאוחר על הראפר שאינו שאלאמה. האלבום באנגר ולא אופתע אם יעלה על כמה אלבומים אחרים פה עם הזמן. קצר וקולע עם סאונד שהוא מספיק בועט ושובר רמקולים. הקול שלו עם הרבה נוכחות ולמרות שהסאונד אקספרימנטלי הוא מנגיש את הסטייל של ה-UK RAP עם ביטים מטורפים ופלואים קליטים. ראפר שפרץ מהר מאוד ובצדק כי קיבלנו רמה גבוהה על ההתחלה. אגב מת על הח' שלו.
שירים אהובים: Prague, 4 Raws, LV Sandals, Phantom, Tartan.
Drake & PARTYNEXTDOOR - $OME $EXY $ONGS 4 U
מעטות השנים שאני לא אשים את דרייק בטופ 10 שלי פשוט כי אני יותר כנה בשנים האחרונות ואודה שהוא תמיד הכי מושמע אצלי. אז כן גם עם אלבום שהוא לא מהחזקים שלו, יש כאן הרבה דברים שאהבתי. אהבתי שהוא הלך כאן לרוב לכיוון של הארנבי והכימיה שלו עם פארטי טובה. לצד החלש אני אגיד שלא תמיד אני מחבב את פארטי ומרגיש שדרייק יותר הרים את האלבום (נתעלם מהקרינג' בספרדית לרגע). אולי לפני עשור היינו מקבלים מהם שת"פ חזק יותר אבל בינתיים מספק את הסחורה. יש פה מספיק גיוון וצ'ארם בשביל להישאר אצלי ברוטציה.
שירים אהובים: Nokia, Crying In Chanel, Deeper, Greedy, Something About You.
Ravyn Lenae - Bird's Eye
רמאות מוחלטת כי זה בכלל אלבום מאוגוסט 24, אבל בגלל שאני ישן שמעתי אותו רק בזכות הלהיט Love Me Not. האלבום הזה הוא יותר מאשר להיט אחד וכולל בתוכו ארנבי עם הרבה מנעד שהולך לכיוונים שונים של סול, היפ הופ, פופ, אפילו רגאיי היה שם. הפריצה של רייבן מזכירה לי את של סטיב לייסי בקטע שהיא שנים בסצנה ומוציאה מוזיקה מעולה ופתאום להיט אחד הגיע רחוק יותר. מקווה לשמוע עוד מוזיקה ברמה הזאת ממנה בעתיד. אלבום קצר וקולע שלא איבד אותי לרגע.
שירים אהובים: Love Me Not, 1 of 1, Genius, Dream Girl, Pilot.
נונו - מה חוץ מזה
למרות שהגנתי עליו חזק השנה מודה שיש לי on & off על האלבום. למרות שיש כאן כמה שירים חלשים יותר, את הרעיון והחזון של האלבום מאוד אהבתי. אלבום מודע לעצמו, עתידני, כולו על תרבות הפופ בצל המלחמה וברקע החוויה האישית של נונו כ-סתם בן אדם רגיל שחי בארץ וגם כמוזיקאית מפורסמת שיש אליה ציפיות. נהניתי מההומור ומההפקה והרגיש שיש כאן רצון לעשות אלבום שזורם יותר טוב ועם יותר גיוון מ-סטטוס, שאמנם היה לו יתרון של סאונד ביתי ואינטרנטי יותר, אבל נהניתי גם מהעליית רמה פה. מה שהיה חלש יותר, אולי השירים השקטים יותר, עוד לא הצד החזק שלה. אבל המרימים והמצחיקים כן קנו אותי. משהו בין שירי מרפסת לבראט.
שירים אהובים: תנו לי לשבת על ספה עם מגבת, פאק להיט, כפיים לגזורים, פופסטאר, עולם שיכור.
סוואגר - שיבוטים
אין הנחתום מעיד על עיסתו ולכן נתתי לעצמי את המקום הצנוע והאחרון. ברגע של אמת, אני חושב שבאמת הצלחתי להוציא השנה אלבום טוב שאני גאה בו, ואשמח שתשמעו מי שעוד לא. ומי שאהב, יש עוד איפי קטן עם כמה שירים. מקווה שיהיה עוד זמן להקליט מוזיקה וגם להופיע עם זה מתישהו.
שירים אהובים: טינאנאיי, ארזתי לבד, בעזרת הגאנג, שיבוטים, עזריאלי.
