מישהו פה מכיר תסיפור?
אספר בקצרה, סיד בארט הקים את פינק פלויד, הוא זה שחשב על השם שמבוסס על 2 זמרי בלוז שהוא אהב
הוא המנהיג של הלהקה שכתב והלחין את רוב האלבום הראשון ואת הלהיטים האחרים שנילוו והפך את פינק פלויד מאנונימיים ללהקה פופולרית ברמה שג'ימי הנדריקס לקח אותם לחמם אותו בטור שלו
לסיד היה דמיון מטורף והוא היה כותב שירים עם דימויים ילדותיים כמו למשל על דחלילים ואופניים, עם זאת לכל שיר היה גוון פסיכודלי אפל ומילים פואטיות
סיד היה עושה הרבה אסיד ובאיזשהו שלב הוא לקח מנה גבוהה בטירוף וזה עשה לו נזק מוחי
יש שאומרים שהאופי שלו השתנה בין לילה והוא נהיה יותר חרדתי ולא תפקודי וגם משהו בעיניים/הבעה שלו
עם זאת רוג'ר ווטרס טוען שהוא לא הסתדר עם חיי הפרסום ושהייתה לו מחלת נפש (סכיזופרניה?) וה LSD אולי רק האיץ את מה שהיה בלתי נמנע
לרוג'ר ווטרס היה נמאס שהוא מכשיל אותם (הוא היה נתקע על הבמה בהופעות בלי לעשות כלום או מטריל אותם בכל מיני דרכים) אז הוא הכניס את גילמור ללהקה והם השתלטו עליה והעיפו את סיד
עד MEDDLE או לדעתי באופן אישי אפילו דארק סייד אוף דה מון האלבום של סיד היה האלבום הכי טוב שלהם בפער מובהק. אחרי שהם העיפו את סיד הם עוד הפיקו לו 2 אלבומי סולו שהיו ממש טובים, בעיקר הראשון שהיה ממש אישי ואחד המיוחדים שיצא לי לשמוע.
אחרי 2 האלבומים האלה שיצאו בקושי רב (אחרי הרבה מאמצים לעבוד עם סיד למרות כל הקשיים הנפשיים שלו) סיד פרש ממוזיקה ומאור הזרקורים ונשאר בנאדם פשוט ואנונימי עד יום מותו. מדי פעם מעריצים סטוקרים של פינק פלויד מצאו אותו והציקו לו אבל לא היה עם מי לדבר כי הבנאדם כבר היה מחוק.
להקות פאנק בשנות השבעים העריצו את מה שסיד עשה בשנות השישים וניסו להחזיר אותו למוזיקה (שזה קטע כי פאנק היה אנטי פרוגרסיב אבל לפופ הפסיכודלי של סיד ולתדמית הרוקנרול שלו הם התחברו רצח), למשל THE DAMNED ביקשו ממנו שיפיק להם אלבום אבל הוא לא היה בעניין.
פינק פלויד קיבלו ממנו השראה וביססו עליו את שלושת האלבומים הכי מצליחים שלהם, בנוסף לזה בסשנים של WISH YOU WERE HERE הוא הגיע לסטודיו בטעות והיה נראה סהרורי, בעודף משקל מטורף ועם ראש וגבות מגולחות. לפי מה שאומרים פינק פלויד השמיעו לו תשירים ואנשים בסטודיו הסבירו לו שהמילים עליו אבל לא היה אכפת לו.
