לדעתי הטופ של ההיפ הופ בארץ, לא הגעתי עוד לאלבומים המאוחרים שלהם אבל גם שם יש באנגרים
להקת היפ הופ פ'אנקית ישראלית שמושפעת מהטרייב והרוטס עם גרובים אדירים וליריקה מחאתית נגד הצביעות של הממסד שלדעתי התיישנה מדהים, בתור ילד זה פשוט היה נשמע לי מגניב נטו הריפרופ עצמו, בתור מבוגר עם מחויבויות זה די מפוצץ תמוח פתאום להנדל את הדברים שהם אומרים
מעניין שהאלבום הראשון שלהם הופק ע״י קובי אוז ולדעתי הכי נשמע כמו טרייב, כבר שם שאנן סטריט נשמע כמו מישהו שקיו טיפ זה האיידול שלו, יש שם קלאסיקות מפגרות אבל האלבום מרגיש נסיוני וחלק גדול ממנו זה ״יאו יאו אני אשכרה עושה ראפ בעברית״ (מה שאפשר להבין אם להתחשב בתקופה) או כתיבת מחאה שעוד לא הכי מלוטשת
עם זאת באלבום השני הם עברו ליוסי פיין וקפצו רמה באופן פסיכי עם גרובים יותר טובים, סאונד יותר מגוון, שאנן השתפר ממש בכריזמה ובכתיבה וגם זה שהוא התחיל לשים את גיא מר לרפרפ לצידו שיפרה ממש תהרכב כי הכימיה שלהם גואטד
יש שם גם שנינות למשל הפריע לי זה שכל שיר באלבום הראשון היה 5 דקות ופתאום באלבום השני שאנן עשה שורה עוקצנית על זה שהשירים לא עוברים את ה 3 דקות באלבום הזה 😂
