מרגיש לי שזה אלבום קצת יותר אינטימי של עטר מכל הבחינות, אמנם פחות בועט מהקודם, אבל אני מרגיש שקיבלתי פה יותר את עטר. בין עם בגלל ההפקות הטובות והשקטות ובין עם חוסר משווא בפיצ׳רים (יסמין מועלם והזמרת השנייה) לעומת באלבום הראשון שיש פיצר בחצי מהאלבום. מרגיש לי אפילו קצת ההפך מהראשון שהוא כולו גרנדיוזי וצועק וזה, האלבום הזה עושה את אותה עבודה, רק עם פחות עבודה.
מעבר לסינגלים, לילה אחד, מאה שנה, אלף נשיקות וחדש בעיר שירים מעולים
מה שמעניין אותי אם אני אחזור לאלבום הזה עוד כמה חודשים, כי כרגע אני מתלהב כי הוא חדש וזה, מעניין מה יהיה איתו מבחינת מבחן הזמן
