ככה סוגרים שנה: "וונדר וומן 1984" מתעלה על קודמו ומספק את הסחורה 🌟
הסרט, שעלה בסופ"ש בהפצה מצומצמת בבתי הקולנוע בארה"ב ובו זמנית ב-HBO Max, מחזיר לחיינו את דיאנה פרינס, אותה מגלמת גל גדות. בישראל אגב, הסרט עדיין לא זמין בצורה חוקית שכן המפיצים מתכננים לשחרר אותו במרץ, בתקווה שעד אז יפתחו בתי הקולנוע.
בעוד הסרט הקודם התרחש בזמן מלחמת העולם הראשונה, "וונדר וומן 1984" מתרחש בשנות ה-80 העליזות. דיאנה עובדת כאנתרופולוגית במכון המחקר בוושינגטון הבירה ושם היא מתיידדת עם ברברה אן מינרווה (קריסטן וויג). לאותו מוזיאון, מגיעה אבן עתיקה שמתבררת כמיוחדת במינה. כשהאבן מתגלגלת לידיו של מקסוול לורד (פדרו פסקל), איש עסקים לא מוצלח במיוחד אך שאפתני מאוד שמוכן לעשות הכל כדי להצליח, העניינים מסתבכים.
"וונדר וומן 1984" שונה מקודמו לא רק בזמנים שבו הוא מתרחש, אלא גם במהות שלו. אם הסרט הקודם היה עוד סרט גיבורי על מודרני, ששם לא מעט דגש על אקשן (שלא היה מוצלח במיוחד), הרי שסרט ההמשך מתעמק בתסריט שלו, שלי הרגיש מאוד אופטימי ונאיבי. כמישהו שסולד מדברים כאלה, ציפיתי שזה יפריע לי, אבל זה לא קרה. אולי זו השנה הנוראית ואולי הבימוי המדויק של פטי ג'נקינס – אבל זה לגמרי עבד עלי.
קריסטן וויג ופדרו פסקל מתגלים כתוספות נפלאות לקאסט, הן מבחינת הדמויות שלהן שכתובות נפלא, והן מבחינת יכולות המשחק שלהם. כצפוי מסרט שנעשה בעידן הזה, דמותו של פסקל דומה מאוד לטראמפ, הן מבחינת המראה והן מבחינת התפיסה של הליברלים לגביו, כשהביקורת נגד המדיניות הקפיטליסטית שלו ברורה.
סצנות האקשן בסרט לא רעות, אבל לא עומדות בסטנדרט אחד עם הרמה שאליה התרגלנו לראות אצל המתחרים ממארוול, הרבה בגלל האפקטים – שפשוט לא מספיק מרשימים, ונראים כאילו שנעשו טכנולוגית בעשור הקודם. המסר הכללי והסיום הנפלא שלו סוגרים סרט לגמרי ראוי לצפייה, שנותן זריקת אופטימיות נהדרת בסוף השנה הנוראית שעברה עלינו.
וגל גדות? הנוכחות והכריזמה שלה עדיין כאן ובתוספת שיפור ביכולות המשחק שהשתפרו (זה בה לידי ביטוי בכמה סצנות דרמטיות בהן היא עושה עבודה לא רעה) והתפתחות מעניינת מאוד של הדמות – מחזקים את מעמדה כמודל לחיקוי ראוי לבנות בכל העולם.
לסיום, אגיד שאני לא יכולתי להתאפק, אבל "וונדר וומן 1984" הוא מהסרטים שלגמרי ראוי לראות בקולנוע ואני בטוח שהייתי נהנה יותר מצפייה בו על המסך הענק. כולי תקווה שבקרוב נוכל לחזור לאולמות ושתהיה לי הזדמנות לראות את הסרט הזה בקולנוע.
הפוסט נכתב על-ידי נכנס לקצב: ביקורות, סיקורים, חדשות והגרלות לכל מה שחם בעולם המוזיקה והקולנוע. פרגנו להם בלייק 👍
מהיום תראו יותר ויותר פוסטים מהם בקהילה שהם יעדכנו כאן בעצמם 🙂
מה דעתכם? יצא לכם לראות את וונדר וומן 1984? האם הביקורות עליו מוצדקות?
