היוש שבוע טוב!
אז השבוע קראתי ספר מדהים שכמותו לא קראתי כבר המון המון זמן. מצאתי בכמה מקומות שכתוב שספרים כמו "האלכימאי" או "1984" שינו לאנשים את החיים, אבל אני לא בטוח עד כמה שזה נכון, הם אכן כתובים טוב ונוגעים בסוגיות חיים מעניינות אבל לא פגשתי מישהו שאמר שהם שינו לו את החיים - לפחות אישית הם לא נצרבו לי בתודעה יותר מידי.
אבל "קן הקוקיה" של קן קיזי לחלוטין יישאר בלב שלי לעוד הרבה זמן, המילים פשוט יצאו מהספר ונגעו לי בנבכי המוח הכי אפלים שכבר הרבה זמן לא הרגשתי בקיומם.
אציין שלא ראיתי את הסרט עדיין אך אני בטוח שהוא לא מתקרב לרמה של הספר בהעברת הרגש והמילים החדות שלו, פשוט הספר הזה לא יכול להכנס לשעתיים-וחצי של וידאו. (אצפה בו בקרוב ואם האשכול הזה עדיין יהיה פעיל אני אשתף בדעותיי עליו)
לא אוהב לפרט או לספר יותר מידי על ספרים כי באמת צריך להתחיל לקרוא כדי להבין. אז רק אמליץ בחום ואצרף את התקציר שבגב הספר!;
מספרי הפולחן של המאה העשרים." ניו יורק טיימס
אל מוסד לחולי נפש, המנוהל על ידי אחות ראשית אימתנית ומסרסת, מגיע מאושפז חדש — רנדל מק'מרפי, אינדיבידואליסט בעל רוח חופשית, מהמר כפייתי, גיבור מלחמת קוריאה שהורחק מהצבא וחובב מושבע של קטטות בָּרים. עד מהרה מתפתח עימות אֶפּי מתמשך בין השניים, המעמיד במבחן את כוח המנהיגות של מק'מרפי מול
שאר המטופלים.
העלילה המרתקת מסופרת מפיו של צ'יף ברומדן, ענק אינדיאני למחצה המתחזה לחירש–אילם. סיפורו שזור בהזיות ממוחו הפרנואידי, רווי התרופות והמצולק ממכות חשמל, ויש בהן תובנות
מעמיקות על המציאוּת והסתכלות חודרת ודקת–אבחנה על טבעה של החברה האנושית.
קן הקוקייה מעלה לדיון נוקב כמה מהשאלות החשובות בחיינו:
מהו חופש אמיתי? מהו החריג ומהו הנורמלי, ומי קובע זאת? מה כוחו של ההומור מול הכאב? האומנם קיימת רק מציאות אחת? כיצד החברה המערבית מגדרת את עצמה?
זהו ספרו הראשון של קן קיזי. הספר נכתב בהשראת ניסוי ממשלתי בהשפעת סמי הזיה וטיפול חשמלי שקיזי עבר בבית חולים לחולי נפש בקליפורניה, ובמהלך עבודתו לאחר מכן כסניטר שנהנה מגישה חופשית לארון התרופות של המטופלים. לאחר צאת הספר לאור ב–1962 הפך קיזי לדמות נערצת ולמורה דרך רוחני של הדור הצעיר ושל תנועת ההיפים.
בשנת 1975 שימש הספר בסיס לסרט קן הקוקייה בבימויו של מילוש פורמן ובכיכובו של ג'ק ניקולסון. הסרט זכה ב–5 פרסי אוסקר והיה לאחד הסרטים הגדולים בתולדות הקולנוע. קן קיזי סירב לצפות בו בשל השינויים שנעשו בו לצורך התאמתו
למדיה הקולנועית.
קריאה נעימה ואם מישהו מתכנן לקרוא שתפו אותי פה או אפילו בפרטי במחשבותיכם🤲
