תמיד היו לי בהגזמה, לפעמים בכיתה פתאום הייתי נשאב לעולמות דמיונים וכאלה, לא מעוניין לשתף מה בדיוק יש שם, לפעמים בעבודה אני לא מצליח בכלל להתמקד במה שאני עושה ונשאב לזה ומקבל אפילו עצבים שקוטעים אותי ואז ממשיך, למרות שאני מודע שזה פוגע בי באותו הרגע, אני מרגיש מחויב לזה, זה איתי לפני הלילה ואיתי בבוקר, זה תוקף אותי גם שאני שומע איזה שיר שיכול בטעות להתחבר לי למה שהולך שם, פאק אני אפילו משחק במחשב או יושב עם חברים (לא משועמם בכלל ופעיל ממש) וזה לפעמים עדיין תוקף אותי ואני פתאום קופא עם זה וממשיך עם זה בתוך הראש שלי, זה עושה לי טוב ורע בו זמנית
זה איתי מאז שאני זוכר את עצמי כמעט, מישהו יכול פה יכול להזדהות? או מכיר מישהו שהוא ככה?
