סיפור הרקע של כל חברי הוו-טאנג קלאן - מי האהוב עליכם?
ריזה
"הבן זונה הכי חד בכל הקלאן. הוא תמיד חד כמו תער - עם הביטים, עם החרוזים, כל דבר.."
המארגן, המפיק והמאסטרמיינד של הוו-טאנג קלאן. היוצר של אחד הסאונדים והסגנונות הכי משפיעים בהיסטוריית ההיפ הופ. מעדיף סגנון תקיפה חרוזי וצ'י-קונג ורבאלי.
וו-טאנג ידועים בתור בעלי הרבה שמות, חלקם אלטר אגואים. זה היה ככה מההתחלה. ריזה התחיל בתור Prince Dynamite, Prince Rap Delight וה-Rap Scientist - הוא ודירטי היו ממציאים שמות כל היום וגם לוקחים את השמות אחד של השני. לאט לאט, השמות נהיו אמיתיים.
כשריזה עשה את האלבום הראשון שלו, קראו לו Prince Rakeem. היה לו שיר בשם Pza Pza Pumping שהיה גדול בשכונה שלו, אבל נהגו לקרוא לו Rza Rza Rakeem בגלל שהוא כתב Razor בתור תג לגרפיטי שלו. חבר'ה היו אומרים לו "ריזה ריזה ראקים - אתה עדיין חד כתער". אז הצליל כבר היה בראש שלו, מרחף ומוכן לקבל צורה.
המורה של ריזה לאיסלאם מחק להם את ה-S'ים. הוא אמר להם "אתם לא צריכים S יותר, אנחנו משלימים את עצמנו עם Z". במתמטיקה שמימית, ה-Z פירושו Zig-Zag-Zig, שזה אומר ידע, חכמת חיים והבנה - האות האחרונה של האלף-בית והצעד האחרון של המודעות. אז לסוף, הוא חשב על שמות כאותיות, לא כמילה. R Z A פירושו Ruler-Knowledge-Wisdom-and-Understanding-Allah.
השמות האלה שיקפו את השינויים שהוא עבר. הייתה מלחמה בתוכו באותה תקופה. בשנות השמונים לדבריו, הוא "איבד את זה" והרגיש שהוא נהיה בעייתי כלפי העולם ולא חי ביושר. ברגע של צלילות, הוא ראה את זה. הוא הסתכל על ג'יזה שהיה המורה שלו לאסילאם ואמר, "יו, אנחנו עושים את אותו הדבר", כי הוא היה איתו למטה בשליליות. ואז הם השתנו, שניהם. לא הייתה להם ברירה. לדבריו זה היה או זה, או להשתגע, או לרעוב.
אז היום, אחד השמות שאנשים עדיין קוראים לו זה ה"רזורקטור" (מחייה) - כמו שהוא מחזיר אנשים לחיים. בדרך הזו, הראשון שהוא החייה היה את עצמו.
ג'יזה
"והג'יזה, הגאון הוא פשוט הגאון. הוא עמוד השדרה של כל הג'וינט, בוא נשים את זה ככה. אנחנו מתמזגים כמו וולטרון ויוצא שג'יזה הוא הראש."
בן דוד של ריזה ואודיבי, חבר מייסד שך הוו-טאנג קלאן והראשון מוו-טאנג להקליט אלבום, Words of the Genius, שיצא כמה שנים לפני אלבום הבכורה של הקלאן. ידוע בתור סגנון חריזה חריף בקטע בלתי מנוצח.
יש משהו לגבי ג'יזה, משהו בדרך שהוא מדבר שגורם לאנשים לרעוד. יום אחד ריזה וחלק מהאחים שלו היו מקורקעים בתוך דירה בבניין כלשהו. לחלק מהחברה בפרוג'קט היה ביף איתם והם היו לכודים שם על ידי משהו כמו שמונה בחורים. ג'יזה, הוא היה הראשון שהיה לו ידע על עצמו, אבל גם היה לו סוג של וייב דומיננטי טבעי. אז הו שם מעין כתר מוסלמי על הראשון - סוג של כיפה עם פפיון - ושם עליו את הכוכב שלו, ואז יצא לשם לבד. הוא צעד החוצה ואמר, "אני אללה ג'סטיס, ילד! מברוקלין!".
וכולם נכנעו לו! הם ראו אותו, שמעו אותו, וידעו שהם לא רוצים איתו ביות. אתה לא רצית בעיות עם האלים באותה תקופה. אבל ג'יזה, היה לו את האקסטרה כוח הזה בנוכחות שלו.
ג'סטיס זה שם הצדיק שלו. שמו המלא היה אללה ג'סטיס. זה למה אתה מסתכל על עטיפת הסינגל של "Protect Ya Neck" וזה מאויית "J-I-Z-Z-A". שמו באותו היום היה Gangsta G. הוא היה Gangsta G ודירטי היה הגאון. ואז דירטי נהיה הפרופסור לתקופה מסוימת, והם התחלפו. בסופו של דבר, היה ברור מי היה הגאון.
ראקים, קול ג'י ראפ, קיין - ריזה שמע אותם מהיום הראשון. הוא פגש אותם ולפי דעתו הם אמסיז יוצאי דופן במלוא מובן המילה. אבל לטעמו האישי, אף אחד מהם לא מתקרב לג'יזה. הוא ידע את זה בליבו עוד לפני הוו-טאנג, ושאף להיות כמוהו, לא כמוהם. ג'יזה היה היחיד שהטמין בתוכו פחד.
באלבום הראשון שלו, היה חרוז אחד: "I met a young brother / How young / About eight / Smooth, intelligent / And rather straight / So I greeted him / And struck a conversation / To see if this youngster had some self-motivation", זה פשוט אבל באופן מכוון. זה איטי, שקול ופראי. זאת הייתה תקופה שאנשים היו משתמשים בכל מיני מילים גדולות ומנסים לרפרפ מהר ולמלא את הרווחים עם הברות. אבל ג'יזה לקח את זה לכיוון אחר. היית תופס דרמה אמיתית מהחרוזים ומהסגנון שלו. הוא היה יכול לחרוז "cat" עם "rat" ולגרום לזה להשמע מאיים.
אול' דירטי באסטרד
"ואז קיבלנו את האול' דירטי באסטרד, כי אין אבא לסגנון שלו. זה למה הוא ממזר זקן ומלוכלך."
בן דוד של ריזה וג'יזה, חבר של קבוצת הראפ D.R.U.G., טרוריסט חריזה פרילאנסר. הסגנון הכי פרוע ולא אורתודוכסי בכל הוו-טאנג-קלאן - וייתכן שבכל היסטוריית ההיפ הופ. גם יש לו את גליון המעצר הכי ארוך ופורה.
בכל סרט קונג-פו, יש תמיד את הממזר המלוכלך, העכברוש המלוכלך; מישהו שלא משנה מה הוא עושה, הוא עושה את זה לא טוב. אפילו כשהוא עושה את זה נכון, הכוונה שלו היא לעשות את זה רע. ובכן, זה דירטי במציאות.
הוא היה מעדיף את לעשות את זה לבחורה שיש לה בחור, מאשר לבחורה בלי בחור. ריזה ראה אותו מביא בחורה ואת החבר שלה למלון - והם מבלים איתו. ואז הוא יקח את הבחור לחדר שלו ושל ריזה ויגיד, "היי, תפגוש את הריזה", ואז הוא ילך עם הבחורה. זה דירטי. זה כאילו הוא לא יכול לעזור לזה.
הוא תמיד היה הראשון להכנס למשהו מאז שהם היו ילדים קטנים. יום אחד, כשהם היו בני שש עשרה בערך, כמה בחורים יצאו עליו ועל שני בני דודים אחרים בברוקלין עם שוטגאן. ואודיבי פשוט לקח את הרובה מהיד של הבחור. הבן זונה לקח את הרובה וכיוון אותו בחזרה על הבחור. שמעת מאז כל מיני סיפורים עליו, אבל זה האחד שריזה תמיד יזכור. אף אחד לא עשה שיט כזה - לא ולחיות כדי לספר על זה.
הוא הרוח האמריקאית החופשיה האמיתית. הוא מפחיד כל מיני אנשים, אבל אנשים אחרים פשוט מתים עליו כי הוא יעשה מה שהם היו רוצים לעשות אבל מפחדים. באותו הזמן, ריזה חושב שאין ראפר בהיפ-הופ שמבטא כל כך הרבה נשמה כמו אודיבי. בליריקה ובסטייל שלו, לאודיבי יש סול, פ'אנק, מלודיה, ומשהו ממלכה אחרת ממה שאתה יכול לתת לו שם.
יש רק דירטי אחד. הפלאנטה לא הייתה יכולה להנדל אחד אחר.
מת'וד מאן
"ואז זה איש השיטה - זה כמו מלא שיטות חדשות לדרך שאני עושה את השיט שלי. בפשטות, מת'וד מאן הוא כמו 'גלגל את השיט, תדליק את השיט, תעשן את זה'. מבין 'תי?"
הכוכב הראשון שפרץ מהוו-טאנג קלאן. קריירת סולו שהוקפצה על ידי הסינגל שנקרא בשמו באלבום הבכורה של הוו. כוכב תכנית הטלויזיה הפרוורית Meth and Red עם רדמן. ידוע בזכות רבגוניות עילאית בבאטל - זיקית ראפ, שמסוגל להשתנות כל שורה.
בהתחלה, מת' היה בחור שריזה לקח מסטייטן איילנד. הוא כנראה פגש אותו כשמת' היה בן ארבע עשרה וריזה שש עשרה. הוא לקח אותו למסיבות ודברים שהוא לא הכיר. הוא ומת', הם היו הולכים לברוקלין ולמנהטן, לכל המקומות. במונית או מעבורת - פשוט הולכים. ככה החיים שלהם היו אז.
הדבר הראשי שריזה זוכר על מת' מהימים ההם: הבן זונה אהב לעשן חשיש. זה למה הוא קרא לו "איש השיטה" אחרי המילה שיטה, או שיטתיות - זה סלנג שהם היו משתמשים בו לוויד - כי הוא בחיים לא ראה מישהו שמעשן כל כך הרבה וויד כמו הבנאדם הזה.
היו לו עוד שמות, כמו Panty Raider, שהיה השם של להיט שכונתי שהיה לו. אנשים היו קוראים לך אחרי השם של השיר שלך. זה מצחיק כי הוא תמיד היה אליל הבנות של הוו, אבל הוא שנא את זה, אפילו אז. כל אמסי היה בקטע של בנות; הוא פשוט תויג בתור מפשיט התחתונים עוד בשלב מוקדם.
יש לו יותר פלואוים מכל אמסי אחר שריזה אי פעם פגש. יש לו יותר סגנונות, יותר דרכים לזרום על הביט מאשר כל אחד. אפילו בשיר הראשון, "מת'וד מאן", שמעת אותו מחליף את זה בערך כל שורה שניה. פשוט יש לו חסד מטורף. הוא תמיד היה כזה שרוקד כמו מייקל ג'קסון בימים ההם. ואז כשהוא על המייק, הוא עדיין נשמע כאילו הוא רוקד.
רייקוואן
"רייקוואן.. הוא השף, הוא תמיד מבשל משהו מופלא, כדי לגרום לפה שלך להזיל ריר בקטע של 'הו, שיט!'.."
החבר שהכי קדמתי בקטע של אופנה בוו-טאנג קלאן. הצית בכוחות עצמו את הרנסאנס של האולד-סקול מאפיוסו של אמצע עד סוף שנות התשעים בראפ עם הבכורה Only Built 4 Cuban Linx. שאל כל אחד באלבום אם הוא יכול לקחת כינוי חדש, כאות כבוד למשפחת הפשע המשמשת כנצר Wu Gambinos. ידוע בזכות הסלנג הכי מגניב בכל משפחת וו-טאנג.
ריי.. יש לו יותר מדי סיפורים. הוא היה בקטע של כל כך הרבה דברים, ועל רובם ריזה אפילו לא יכל לכתוב. הוא היה אחד מהראשונים שבאמת לקחו את זה מחווית הרחובות. ריי וגוסט שניהם קרימינולוגים מומחים. הם באים משני פרוג'קטס נפרדים, והם באמת יודעים איך הסחר ברחובות עובד. כשאתה שומע אותם מרפרפים על זה, זה נשמע קצת יותר מרושע.
הרבה אנשים רוצים לדעת למה ריי קרוי השף. אתה רואה אותו בתוך העטיפה של OB4CL, הוא בכיור המטבח, עם הפיירקס, נראה כאילו הוא עומד לבשל משהו. אבל באותו הזמן, ריי באמת היה ליטראלי שף. הוא היה ידוע בתור זה שמבשל כל מיני דגים באמת טובים. "Whiteys", שזה מה שהם היו אוכלים בהוד, והוא יכל לתגן כמה ווייטים טעימים. אבל בנוסף, בכמה מסרטי הוו-טאנג המקוריים, אחד מהלוחמים הכי טובים היה הדמות הזאת - השף. הבחור ששיחק אותו היה Yeun Siu Tien, שהוא היה האבא של Yuen Wo Ping, ביים סרטי האקשן שעשה את הכוריאוגרפיה לסצנות הקרב במטריקס ובקיל ביל. והשף ההוא, Yuen Siu Tien, היה לו מראה שמנמני, כמו לרייקוואן. אז זאת עוד סיבה שהם קראו לו השף.
הסיבה האחרונה ואולי הכי חשובה שרייקוואן השם זה הטעם שלו. מאז לפני הרבה, הרבה זמן, הוא תמיד שמר על עצמו פרש. הייתה לו את תספורת ה-Gumby, נעלי הגוצ'י, והיה לו את הסלנג הכי טרי מכולם. סלנג היה יצירת המופת שלו, וכשרייקוואן עלה על המייק בפעם הראשונה לא שמעת אף אחד מרפרפ ככה בכל היסטוריית ההיפ-הופ. רוב האנשים מסכימים שבאלבום הקובאן לינקס יש את הכי הרבה סלנג בהיפ-הופ. היו לו את המונחים שלו לכל דבר. אתה יודע איך אנשים היו קוראים לקיו-טיפ "המשורר המופשט"? בשביל ריזה, רייקוואן היה המשורר המופשט האולטימטיבי. והוא היה האסלר רחובות, על אמת. זה שילוב מאוד, מאוד חולני.
גוסטפייס קילה
"רוצח פני רוח, מבין מה אני סיין, הוא על כזה 'עכשיו אתה רואה אותי, עכשיו אתה לא'."
הסייף הראשון ששומעים בבכורה של הוו-טאנג והאחרון שראו. הוא הופיע בכל הקליפים המוקדמים של הוו-טאנג קלאן לובש מסכת סקי לבנה. ידוע בזכות טכניקת מייק פראית, דרמטיות רגשית, וחלק מהשפה הכי ביזארית ובלתי חדירה מתוך כל האמסיז בוו-טאנג.
נעלי הוואלאבי שיוצרו על ידי Clarks, שומשו כפריט ההנעלה המועדף בגטו של ניו-יורק מתחילת שנות השמונים ועד סופם. גוסטפייס קילה החזיר אותם לרמה חדשה של מצוינות. הוא היה הראשון שצבע אותם בשניים או אפילו שלושה צבעים שונים בכל נעל הוא היה לוקח אותם למנהטן, ברחוב קאנל, כדי שאיזה בחור שם יסדר לו אותם. הוא החזיר אותם להוד ואף אחד לא ראה אותם מימיו לפני זה. הוואלאביז היו בסביבה מאז ומעולם אבל הם התפוגגו. גוסטפייס חזר איתם כשההיפ-הופ שכח מהם. אחד הדברים שוו-טאנג עשו זה שהם החזירו הרבה דברים שההיפ-הופ שכח: Ballys, וואלאביז, חליפות הגוצ'י וכל זה. הם החזירו את הסגנון של '86, '87 שהיה חסר.
בסרט הקונג-פו The Mystery of Chess Boxing, רוצח פני הרוח היה נוול. אבל הוא היה הכי טוב, הבחור הרע הכי טוב אי פעם. היית יוצא מהסרט מכיר את השם שלו. כשהוא רצח מישהו, הוא היה משאיר פלטה מתכתית עם פרצוף של רוח עליה. והוא בחיים לא היה מוותר. הוא היה רודף אחריך עשר שנים, אבל בסוף, הוא היה משיג אותך.
אבל גוסטפייס הוא גם איירון מן, והוא תמיד היה. זה בגלל שהוא היה יודע בתור זה שהוא מאוד חזק ברחובות.
ריזה זוכר שהייתה הופעה ב-Harlem Armory בחלק העליון של מנהטן. האבירים של הוו היו שם להופיע עם קרואים אחרים של ראפ כשפרצה קטטה. אנשים רבו על הבמה, מאחורי הקלעים, בכל מקום. זה היה פשוט אחד מהימים האלה, שכל המקום הלך מכות. אנשים נתנו אגרופים ובעטו. פחיות קוקה-קולה עפו מהר כמו כדורים, פגעו לאנשים בראש. זה היה תוהו ובוהו. במרכז כל זה, ראית איש אחד.
הנה הוא. מכנסיים עד לברכיים. שני בחורים בזרוע אחת. שני בחורים בזרוע השניה. שני בחורים על הרגליים שלו. הוא שולח זרועות, דוחף דרך - הוא פשוט בלתי ניתן לעצירה. גוסטפייס. הוא היה כמו The Thing. פשוט זורק אנשים! גוסטפייס הוא סופר חזק. הוא היה אז והוא עדיין.
אינספקטה דק
"אינספקטה דק הוא הבחור שיישב מאחור ויראה אותך משחק עם עצמך וכל זה, נכון? ויראה אותך יושב שם, וידע שאתה משקר, ואז יקח אותך לבית משפט אחרי זה - כי הוא המפקח."
בעיקר אמסי, שגם מפיק ביטים עבור הרבה שותפים מהקלאן. לעתים קרובות נחשב הגיבור של הקלאן שלא שובח, פצח את הסינגל האגדי "Protect Ya Neck". ידוע בתור כישורי צפיה חדים, סטוריטלינג מפורט, ובעיטת וורס-ראשון רצחנית.
דק תמיד היה הילד המגניב בבלוק. הוא היה האיש הראשון שלא ראית אף פעם אבל תמיד היה שם, הבחור שהתנגב בצללים. אפילו אם לא חשבת שהוא היה שם כשזה קרה, הוא ראה את זה. יכול להיות שהוא ראה אותך מחטט באף כשאף אחד אחר לא בכל המסיבה. הוא היה העיניים של הרחובות. אז הוא היה המפקח האמיתי - שבמקור בא מ-Inspector Clouseau, הבלש מהפנתר הורוד. והוא היה המורד INS, בגלל שזה היה התג שלו לכתיבת גרפיטי.
כשוו-טאנג התחיל, דק חזר מבית כלא עם כל מיני מילים וסגנונות. למעשה, הוא הזכיר לריזה הרבה את עצמו בבחירת המילים והתבניות שלו. פלוס, הוא גר בבניין שהרבה דברים קרו בו. זה היה 160 בפארק היל. אתה שומע בהרבה שירים של וו-טאנג את הדיבור על 160 - ה"וואן-סיקס-אוו".
וואן-סיקסטי היה הנקודה הכי טובה לחשיש ואנשים מכל סטייטן איילנד באו אליה. היו בסביבות שלושים אלף שחורים בסטייטן איילנד באותו הזמן ו, תאמינו לריזה, אם עישנת חשיש, הלכת ל-160. וו-טאנג היו מסתובבים בכניסה ל-160, הרבה אנשים היו עושים שם ביזנס, הרבה אנשים נורו שם. אבל דק - הוא חי שם.
הוא גם אחד הסייפים הכי ליריקלים מכולם. ריזה אוהב לקרוא לו האיש המפעיל כי הוא תמיד מוציא את זה לדרך כמו שצריך. הוא מדליק את הפתיל שמוביל לפצצה וברגע שהפתיל הזה נדלק אין דרך חזרה. תקשיבו לשיר "C.R.E.A.M" - ריזה יודע שרייקוואן מקבל הרבה קרדיט על התקליט ההוא, אבל לדק היו הכי הרבה שורות מרתקות לדעתו: "You got corrupt cops and stage shots and stage blocks". הוא היה אומר דברים בדרך שרק מגיש חדשות היה אומר. היית יכול לראות ולהרגיש את המציאות בתוך הוורס שלו.
יו-גאד
"ואז היה בייבי היואי - הוא הוגה דעות פסיכופתי.."
פספס את רוב יצירת Enter the Wu-Tang Clan"36 Chambers, אבל חזר מהכלא בדיוק בזמן כדי לעלות על שני טראקים. ידוע בזכות קול מתפוצץ, חרוזים דחוסים, ליריקה הדוקה וכישורי ביט-בוקס. ומזג חם.
יו-גאד, הוא גיטרת הבס של הקבוצה. יש לו קול נמוך חריף רצח. והוא ידוע גם בתור רוצח ארבע-השורות בגלל שהוא יכול לרצוח את זה בארבע שורות. הוא פוגע בך כמו בסרט קונג פו, כשבן זונה אחד פוגע בך עם אגרוף ממרחק סנטימטר וזה מעיף אותך מעבר לרחוב. יו-גאד יכול לעשות את זה.
השם יו-גאד בא מהשם הצדיקי שלו - Universal God Allah, שהיה ארוך מדי בשביל ראפ אז הוא התאים את זה. הוא גם ידוע בתור "זרועות מוזהבות" אחר הנוול הזה מסרטי קונג-פו שלבש צמידים מזהב שהיו מגנים עליו מפני כל כלי הנשק והיו יכולים לרצוח או להטיל מום בעצמם.
דבר אחד מצחיק לגבי יו-גאד זה שהוא תמיד היה בן-זנה בר מזל. לדוגמה, זה תמיד היה נראה שהוא מצא כסף. פעם אחת, בערך ב-'86 או '87, הוא מצא שק עם מלא כסף בתוכו. לריזה אין מושג איפה הוא מצא אותו. ואז הוא עשה את זה שוב באותה שנה - פעמיים באותה שנה. פתאום הוא חוזר עם כבלים, מכונית, ציוד של גוצ'י. הבן זונה הזה היה רע אחרי כל זה.
תמיד היה לו מזל כזה. כשהיה מחסור במשהו - היה לו את זה. אז חלק מהשם שלו, בשביל ריזה, זה מלשאול אותו, "יש לך את זה? U got it?", וליו-גאד תמיד היה.
מאסטה קילה
גנרל הוו-טאנג ששומר על הפרופיל הכי נמוך. במקור נחשב חבר של כבוד והיה התשיעי להצטרף באופן רשמי. עכשיו סוחב את הלפיד של משפחת הוו-טאנג המקורית עם אלבום סולו, No Said Date. מאמין אולד-סקול אמיתי עם רציחה ורבאלית רצינית.
אתה יודע שאתה ריל אם אתה זוכה להיקרא מאסטר קילר - זה שם מאוד נחשק לחובבי סרטי אמנויות הלחימה. וקילה, הוא אח מאוד, מאוד רציני. הוא צריך להיות מאסטה קילה חלקית בגלל הדרך שבה הוא מתנועע עם קרחת, כמו מאסטר קילר המקורי, אבל בעיקר בגל להסקיל שלו.
מאסטר קילר היה הדמות של Gordon Liu ב-The Thirty-sixth Chamber המקורי (הסרט נקרא גם Master Killer בארה"ב). הוא נזיר השאולין הצעיר שהתאמן בכל דרגת עקביות עד שהוא השיג את החדר השלושים-ושישה של אמנות לחימה בלתי מנוצחת.
בהרבה דרכים מאסטה קילה באמת כמו הדמות בגלל שהוא תלמיד השאולין האולטימטיבי. הוא אף פעם לא היה אמסי לפני שהוא בא לתוך הקלאן. אבל הוא בא, הוא למד, הוא הסתובב עם כולם שם, והיה התלמיד המקורי שהובא לעדר. הוא שמר על זה ריל לאורך כל הדרך, והוא בין ההכי רילים עכשיו. זה למה בתחילת האלבום No Said Date, אתה שומע סימפול קונג-פו מ-Five Deadly Venoms, על חבר'ה שיוצאים לאסוף את הנזירים האחרים ששגו בדרכם.
יש לו צד אחר, צד הרחובות. זה למה הוא גם הולך עם השם Noodles, אחרי הדמות של רוברט דה-נירו בסרט הגנגסטרים האפי Once Upon a Time in America. מאסטה קילה, הוא ראה כל מיני שיט. אבל הוא לא היה וו-טאנג אם הוא לא.
