יש סרטים שהולכים יד ביד עם הפסקולים המפורסמים שלהם. סטאר וורס, פארק היורה, הארי פוטר ויש עוד מלא דוגמאות שאני בטח שזמזמתם לעצמם בראש רק מלקרוא את השם שלהם. אך ישנם גם כמה סרטים שלפי דעתי הפסקולים שלהם עומדים בפני עצמם כתור אלבומים ששווה לשמוע גם בלי לראות את הסרט או אפילו להיות מודע לקיומו. אלא הפסקולים היחודיים שמצליחים לספר סיפור רק בעזרת המוזיקה ולגרום לנו להרגיש בסרט. לא במקרה הם גם פסקולים של סרטים מצויינים בפני עצמם ולמרות שבלתי אפשרי להתעלם מהסרט אליו הם שייכים אני ממליץ לכם לנסות להקשיב להם כאלבומים ובין אם נהניתם או לא לבדוק גם את הסרטים כי הם מעולים!
Air - The Virgin Suicides
ז'אנר: טריפ-הופ | אינדי-רוק | אלקטרוני | רוק-פסיכדלי (2000)
אני די בטוח שיש הרבה אנשים שמאד אוהבים את האלבום הזה אך בכלל לא ידעו שזהו בכלל פסקול. להקת Air כתבה את אחד הפסקולים הכי אחידים שיש. האלבום לא מרגיש כמו פסקול כמו שהוא מרגיש כמו אלבום של הלקה, וזהו רק האלבום השני שלה והיום נחשב לאחד מהכי טובים של להקת הטריפ-הופ אלקטרוניקה הותיקה.
הלהקה שילבה בפסקול אלמנטים של מדע-בדיוני, אימה ומיסתורין בסרט שהוא בכלל דרמת נעורים על התאבדות בעזרת קטעי אלקטרוניקה, טריפ-הופ, אינדי-רוק ופסיכדליה מעולים. כמובן אי אפשר לשכוח את השיר הראשון באלבום - Playground Love, שיר טריפ-הופ מדהים שמאז הפך ללהיט רדיו מוכר.
Naked Lunch - Howard Shore & Ornette Coleman
ז'אנר: ג'אז | אוונגרד | פרי-ג'אז (1991)
כדי להפיק את הפסקול לאחד מהסרטים המוזרים ביותר שקיימים שמבוסס על ספר שהיה בעצם הזיית הסמים של וויליאם ס. בורוז שהוא בעצמו אומר שהוא לא זוכר שכתב, המלחין הווארד שור שיתף פעולה עם לא אחר מאשר אבי הפרי-ג'אז והסקסופוניסט אוונגרד, אורנט קולמן. וואו איזה שילוב מטורף והזוי!
האוורד שור הלחין קטעים תזמורתיים בסגנון הדומה לפקסולים אחרים אותם הלחין ואורנט קולמן הוסיף את האלתור החופשי שלו יחד עם התזמורת. התוצאה היא פסקול השולח אותך לעולם אחר, מיסתי, מפחיד ומדהים בו זמנית. בהחלט אלבום היוצא דופן גם בז'אנר הפסקולים וגם בג'אז וחובה לכל מי שאוהב את אורנט קולמן או את סגנון הפרי-ג'אז.
Blade Runner - Vangelis
ז'אנר: סינת'-ווייב | אמביינט | ג'אז (1982)
לפסקול של בלייד ראנר יש כמות גרסאות כמו לסרט עצמו בערך, ונגליס הקליט אינספור קטעים מוזיקליים לסרט המדע-בדיוני הקלאסי ויש גרסאות שהופצו שאפילו יותר ארוכות מהסרט עצמו.
ונגליס, המלחין יצר פסקול המשלב בין הסינת'-ווייב האלקטרוני של של שנות ה-80 עם סגנון הג'אז שבלט בסרטי הפילם-נואר שהסרט שאף הרבה השראה מהם. ונגליס אמר בראיון שחלק מהקטעים הוא פשוט אילתר תוך כדי צפייה בסצינות. זה אחד מהפסקולים הבלתי נשכחים שבקלות אפשר לשים ברקע כשאתם רוצים לעצום עיניים ולשלוח את עצמכם ישר לעולמו האפל והמרתק של בלייד-ראנר.
Phantom Thread - Johnny Greenwood
ז'אנר: מוזיקה קלאסית (2018)
ג'וני גרינווד, מלהקת רדיוהד כתב את המוזיקה של הסרט "חוטים נסתרים" בהשראת מוזיקה קאמרית של מלחינים קלאסים רבים כמו באך, דבוסי ובריטן. במשך הסרט אפשר באמת לחשוב שאלו אכן יצירות קלאסיות מתקופות שונות.
ג'וני מצליח בדייקנות לתמרן בין סגנונות ההלחנה השונים תוך כדי גיבוש קול ייחודי שלו. במהלך הפסקול הוא מתנסה עם כלים שונים, הפקות צליל ייחודיות ומכניס דיסוננטים חדים כדי להדגיש את הקונפליקט בין שני הדמויות בסרט שהוא בעצם סוג של סרט מתח על זוגיות במסווה של סרט רומנטי (תאמינו לי שאני אומר לכם שזהו לא סרט לדייט!).
Ascenseur pour l'échafaud (Elevator To The Gallows) - Miles Davis
ז'אנר: ג'אז | הארד-בופ | קול-ג'אז (1958)
מיילס דייויס היה תמיד מהפכן בתחום הג'אז ותמיד ניסה דברים חדשים ושינה את פני הז'אנר. כאשר הלחין את הפסקול הראשון שלו לסרט שנחשב היום לאחד מראשוני ה"גל הצרפתי החדש" וגם אחד מהקלאסיקות של הפילם-נואר, הוא יצר אלבום ג'אז שהפך לאבן יסוד של פסקולי סרטי הפילם-נואר בהמשך הדרך.
תרועת החצוצרה המדהימה של מיילס בתחילת האלבום מכניסה את המאזין לעולם של מזימות, פשע ובלשות. קטעי הג'אז הגרוביים פשוט הולכים יד ביד עם כל סצינת בר/סמטה אפלולית שאתה יכול לדמיין בראש והופכים את האלבום הזה לאלבום ג'אז ייחודי של אחד מגדולי הנגנים.
איזה פסקול מסרט אתם אהבתם?
ואם יש לכם עוד אלבומים שאתם ממליצים לשמוע, כתבו פה בתגובות או בעמוד הפייסבוק של אלבום ביום. אני תמיד שמח לשמוע מוזיקה חדשה. אוהב אתכם!😊
