Amy Winhouse - Back To Black
ז'אנר: סול | R&B | פופ | ג'אז | אנגליה
לא יודע מה אני יכול להגיד על איימי ווינהאוס שעוד לא נאמר ב-2006 היא פרצה לתודעה הבין-לאומית עם האלבום הזה וב-2011 העולם הזדעזע לשמוע על מותה המצער מהרעלת אלכוהול. היא נהפכה לאחת מאגדות הפופ הגדולות ביותר בכמה שנים בלבד וכששומעים את האלבום הזה אפשר להבין למה.
בניגוד לאלבומה הקודם - Frank שהתבסס בעיקר בז'אנר הג'אז, איימי שינתה כיוון ב-Back To Black ולקחה הרבה השראה מסגנונות הפופ והסול של שנות ה-50 וה-60. לא רק במוזיקה, איימי גם ניסתה לחכות את סגנון האופנה של האמריקנה של שנות ה-50.
בלדות כמו כמו Me & Mr Jones ו-Wake Up Alone משלבות את סגנון הג'אז-פופ של שנות ה-50 עם הפקה ומילים מודרניות. ושירים כמו He Can Only Hold Her ו-Tears Dry On Their Own מזכירים את הפקות ה-Motown של שירי הסול של שנות ה-60.
השירים הכי מצמררים באלבום נותרו השיר הראשון - Rehab, שיר פאנקי וקצבי שמקבל גוון שונה לאחר הידיעה על מותה כתוצאה מהתמכרותה לאלכוהול, והשיר הכי מוכר של איימי כנראה - Back To Black שהוא גם השיר הכי עצוב באלבום שמתאר מערכת יחסים בוגדנית בינה לבין אהובה.
יש לכם עוד אלבומים שאתם ממליצים לשמוע? כתבו פה בתגובות או בעמוד הפייסבוק של אלבום ביום, אני תמיד שמח לשמוע מוזיקה חדשה. אוהב אתכם!😊
