פרק שלישי!
שם רשמי: הממלכה של קמבודיה (קמפוצ'יה בשפה המקומית)
דגל:
אוכלוסייה: 16 מיליון
שטח: 181 אלף קמ"ר
בירה: פנום פן
שפה נפוצה: חמרית (Khmer)
הפנינה של דרום מזרח אסיה
היסטוריה בקצרה:
ישנם בני אדם באיזור קמבודיה של היום כבערך 10 אלף שנים.
האימפריה הראשונה שצצה באיזור אשר הייתה בקשר חליפין טוב עם הודו באותה תקופה (550 לספירה).
היה ניתן לראות זאת בתרבות: דת, ארכיטקטורה וכתב (השאילו מהודו את הסנסקריט).
ב802 הוקמה האימפריה החמרית, כוח דומיננטי מאוד באיזור דרום מזרח אסיה (כיום גם חלק מויאטנם, תאילנד ולאוס). האימפריה בנתה את אחד האתרים הכי מפורסמים בקמבודיה ובעולם ששמו אנקור וואט, מקדש עצום מימדים (מופיע על הדגל שלהם, ניתן לראות אותו גם בתמונה שפירסמתי). המקדש נבנה תחילה כמקדש הינדואיסטי אך הוא הומר למקדש בודהיסטי שפעיל באופן דתי עד היום.
קמבודיה המשיכה כאימפריה עצמאית עד להגעת הצרפתים לדרום מזרח אסיה ההוביל לכיבושם ב1863.
ב1953 קיבלה קמבודיה את עצמאותה אבל לא הכל היה יפה מאז, ב1970 בעקבות המתיחות שהייתה בעולם בעקבות המלחמה הקרה והשתתפותם שלא ברצון במלחמת ויאטנם (חיילי ויאט קונג עברו דרך קמבודיה מה שהוביל לארה"ב להפציץ את קמבודיה) הובילה לפריצת מלחמת אזרחים מזעזעת אשר נגמרה ב1975 עם עלייתו של פול פוט לשלטון. פול פוט היה קומוניסט רדיקלי ובן אדם שלא היה בריא בנפשו וזה הוביל לאחת הטרגדיות הגדולות של המאה ה20, רצח עם שהוביל למותם של כשני מיליון איש. המטרות של הרצח עם היה לבנות תרבות אתנית חדשה וטהורה ובכך תקפו בודהיסטים, מיעוטים באופן כללי, ואינטלקטואלים. אבל מורדים הגיעו ולנלחמו והפילו את הרודן פול פוט. ב1993 הוקמה קמבודיה כפי שאנחנו מכירים כיום.
טבע:
קמבודיה היא מדינה טרופית עם חופים מרהיבים, מי שמכיר את הנופים של תאילנד יכול לצפות לדברים מאוד דומים.
תרבות:
רוב התרבות סובבת סביב מסורות אתניות של החמרים.
להלן ארכיטקטורה - אנקור וואט כפי שפירסמתי מקודם (ממליץ לחפש ולראות עוד תמונות)
ארכיטקטורה מודרנית -
דרום מזרח אסיה מאוד סטנדרטי.
קולנריה -
מודה שלא יצא לי לאכול אוכל קמבודי ואני מניח שגם לכולם פה לא יצא
אבל זה נראה לא רע
מוזיקה -
לסיכום: 10\7
מקום שאני מאוד מאוד אשמח לבקר בו
לא כלכך היה לי איפה להכניס עוד אתרי תיירות אז אני אעשה את זה כאן פשוט
קמבודיה ידוע בתור HUB די גדול למטיילים.
היסטוריה כואבת ומעניינת, תרבות מסתורית שאני מודה שאני לא יודע עליה יותר מידי, אך מקום עני שעוד מחלים מהטראומה.
יום טוב
