רציתי כבר כמה זמן לפתוח אשכול לאחד מהדמויות המוזיקליות הכי מעניינות שיצא לי להכיר ואחד מאמני האינדי והלו-פיי הכי משפיעים אבר. Daniel Johnston , שנפטר לצערנו בגיל 58 לפני שנה וכמה חודשים.
המוזיקה של ג'ונסטון לא זכתה לחשיפה יותר מדי רחבה במהלך חייו, אך מדובר באמן שהשפיע על אמנים חשובים ומרכזיים כמו קורט קוביין, סוניק יות' ואפילו דייויד בואי ושיריו זכו לקאברים וביצועים רבים על ידי אמנים מוכרים כמו בק, פליימינג ליפס, Eels, ביץ' האוס, לנה דל ריי ועוד ועוד. למעשה רוב החשיפה הראשונית שלו קרתה בגלל קוביין שהיה מופיע בתקשורת עם חולצה של האלבום שלו Hi how are you.
המוזיקה של ג'ונסטון שומרת על ווייב לו פיי cozy שכזה, בעיקר בגלל שאת רוב ההקלטות של אלבומיו המוקדמים עשה על קסטות פשוטות בבית הוריו עם כלום מלבד גיטרה ופסנתר (ולפעמים רק הקול שלו). למעשה הוא מעין גרסה מוקדמת של מה שנקרא היום bedroom artist שמושפע ממוזיקת לו פיי ואסתטיקת DIY. המוזיקה שלו מתאפיינת בסאונד מאוד ייחודי אך השירים הם בלדות פופ מתוקות ויפהפיות לכל דבר שמושפעות ישירות מהביטלס, עם ליריקה נאיבית על נושאים כמו אהבה, שברון לב, והשטן וקספר הרוח. כן המשפט האחרון נכון. ג'ונסטון סבל מהפרעה דו קוטבית וסכיזופרניה במהלך חייו ושיריו עסקו גם בפחד התמידי שלו מהשטן שהיה בטוח שנמצא בעקבותיו תמידית ובעוד שלל דמויות צבעוניות. מדובר באמן ששיריו היוו מעין עולם קטן וכנה אליו הוא שפך את כל תחושותיו, והאזנה לו היא מעין פתח לעולם המופלא הזה ולמצבים עליהם הוא כותב. ב-2005 יצא סרט דוקומנטרי שעוקב אחר ההתמודדות שלו עם הפארנויות ומצבו הנפשי.
דניאל ג'ונסטון תמיד היה מוזיקאי מוכשר ואדם קסום רגיש ומיוחד וזה לא פלא שהשפיע על כל כך הרבה אמנים חשובים. שיריו הם פשוט על זמניים ומכסים קשת רחבה של רגשות ותחושות, ואם עדיין לא יצא לכם להקשיב לו אני מאוד ממליץ על כך.
כמה מהשירים האהובים עליי שלו:
