OK Computer: אלבום ה-90s האולטימטיבי
ב-1995 עולם המוזיקה התרכז בקרב הבריטפופ המתוקשר בין אואזיס לבלר, כך שבאופן יחסי, מעט מדי חובבי מוזיקה שמו לב לאלבום The Bends - יצירה מופתית של רוק גיטרות מאת רדיוהד, או להקה עם להיט בודד בשם Creep (שזכה להצלחה בארצנו לפני כל העולם בזכות קוטנר). אולם כפי שקרה בעבר בהיסטוריה של אנגליה, כאשר שני בתי אצולה נלחמים ביניהם, לעיתים עולה כוח שלישי שעתיד להפוך לדומיננטי. ב-1997 הגיע הניצחון האופורי בבחירות של מנהיג הלייבור חובב הרוקנרול טוני בלייר, ניצחון שסימל תקופה של שינוי בבריטניה. באופן פרדוקסלי, דווקא אז ניכר היה שעידן הזהב של הבריטפופ הגיע למיצוי אומנותי. מי שלקחה של הקופה הייתה רדיוהד. היא הופיעה עם אלבומה השלישי, OK Computer, שכמו טרף את הקלפים וחילק אותם מחדש.
OK Computer הכיל אלמנטים רבים שכבר ניכרו בקודמו: המנעד המרשים של הסולן והמנהיג תום יורק ושירת הפלסטו הרגשית שלו, הנגינה המעולה, המלודיות המיוסרות וקטעי הגיטרות הבשרניות. מה שהחל עם Just ו-My Iron Lung, הפך ב-OK Computer לתשתית שלמה של צורת רוק חדשה-ישנה.
חובבי מוזיקה אהבו להתוות קווי דמיון בין רדיוהד לקינג קרימזון, לפינק פלויד ולשלל להקות רוק מתקדם, אך בדיעבד התברר שרדיוהד כלל לא אהבו את Yes ואת יתר הקולגות של הפרוגרסיב-רוק. לטענתם, הם דווקא הושפעו מ-Bitches Brew של מיילס דיוויס, מאלביס קוסטלו, מ-REM (אותם חיממו במסע ההופעות, גם בישראל), ומשילובים של פופ-רוק ואוונגרד נוסח הביטלס. אבל בהחלט אפשרי שהשפעות הפרוג היו בלתי מודעות, חבויות, ואולי אף משולבות ברגשי אשמה כתוצאה ממשטרת המחשבות של עיתונות הרוק הבריטית מאז מהפכת הפאנק רווית האיבה לרוק המתקדם.
The Bends נראה כמו ניסיון של יורק להמציא אלטר-אגו לשריריותו הפיזית, שאותה כיסה בחומת צליל של גיטרות אימתניות תוך שימוש מקורי בדימויים מחלקי גופו. OK Computer, לעומתו, ניכר בהשפעות מגוונות של רדיקליזם פוליטי ומדע בדיוני. לאחר נפילת הקומוניזם המערב האמין בלהט בעולם שבו דמוקרטיה וליברליזם ישררו לעד. אופוריה זו הייתה המנוע לחגיגת הבריטפופ, אבל את יורק עניינו באופן עגמומי יותר יחסי האדם והמכונה. באלבום הוא מנסה "להרגיש משהו" בתרבות שמעודדת אפתיה רגשית, לתור אחר מקוריות בתרבות שמעודדת סגנון על פני תוכן, למצוא משמעות בעולם בתקופה שבה האדם חש יותר ויותר נטול שייכות למקום, ללאום או לקבוצה.
רדיוהד גייסו את המפיק הצעיר נייג'ל גודריץ', ששימש כטכנאי באלבומם הקודם, וניגשו להקלטת אלבום קונספטואלי למחצה על צורה חדשה של ניכור, של מוות, של טירוף ושיגעון, נושאים שהכרנו מפינק פלויד. כמו ווטרס וגילמור, רדיוהד עשו זאת באמצעות חתונה של שני עולמות: רוק ואלקטרוניקה. במשך עשור, המוזיקה האלקטרונית בלעה את מיטב הכישרונות הבריטים. המוחות המוזיקליים מהזן של בריאן אינו פנו למכונות, לסיקוונסרים ולהתמחות בנופים מוזיקליים, והותירו את עולם הרוק ללא כישרונות יוצאי דופן. רדיוהד ברחה ממלכודת שיר הפופ בן השלוש דקות אליה נפלו אואזיס, אל תוך עולם רב-תרבותי, ששילב באופן רענן ג'אז-פיוז'ן, היפ-הופ, טריפ-הופ, קראוט-רוק גרמני וכמובן אלמנטים של הלחנה מודרנית קלאסית, של רב-קוליות אופראית, של קצת ברוק ושל קשרים עבותים לקנון של הרוק.
OK Computer מתחלי עם Airbag בהצהרה: מקצב שבור שכמו לקוח ממוזיקה אלקטרונית, בס היפ-הופי, עבודת גיטרות שמזכירה את ההלחנה של פיליפ גלאס, מילים על סיוט, על תאונות דרכים ועל מוות, כאשר ג'וני גרינווד צובע את הרצועה בסינטיסייזרים כמו היה צייר רנסנס. הרצועה השנייה הולכת אפילו רחוק יותר את עולם של אוונגרד, שבעיני חובבי רוק נתפס כחזרה למסורות הפרוג. Paranoid Android מתווך בין תחושת פרנויה (כנראה של צרכני סמים) לנזקי התרבות שלנו. המוזיקה מתוחכמת להפליא: מבנה פרוגרסיבי לא שגרתי, רווי במוטיבים עולים ויורדים, בצלילי מתח, בתיבות ובמשקלים לא סדירים נוסח פרנק זאפה. זהו קטע רב-קולי בטעם ברוק, שהותך בדינמיקה מעוררת השתאות לצליל רדיוהדי מושלם. יתר השירים נעים בין אווירה שנשמעת כמו פסקול משובח לסרט (Subterranean Homesick Alien) לשירים שלא מתביישים בגרנדיוזיות מלודית עד כמעט אופראית (Exit Music (For A Film)). במקור, האחרון באמת נכתב לסרט וניכר בצליל המלוטרון הנוסטלגי של חלילים ומקהלת גברים, ובסינתיסייזר שחותך רגשית כמסור.
Karma Police, שמשלב דימויים של טוטליטריות כדי לתאר מתח רגשי, כמעט מצטט את Sexy Sadie של הביטלס, אבל מספיק עשיר בפני עצמו ועשוי לתפארת. אחת הרצועות שמאפיינות את האלבום היא Fitter Happier, שבה יורק עושה שימוש בתוכנת מחשב כדי ליצור קול רובוטי הכי אנושי שיש, לדבריו. רצועה חשובה נוספת, No Surprises, ניכרת בטריק הישן של הביטלס בדבר הקלטה במהירות טייפ אלטרנטיבית כדי ליצור חוויה שמימית על שגרה ושעמום. האלבום מגיע לשיאו עם Lucky, שהוקלט כמה חודשים לפני כן לפרויקט Help, לטובת ילדים שנפגעו במלחמת האזרחים בבלקן. גיטרת הווא-ווא הפילריתמית והסינתיסייזר שנשמע כסירנה עדינה ומסויטת כמו מאיימים על המאזין, שעה שרדיוהד נשמעים כמו חייזרים המתקשרים בחזרה אל חללית האם. האלבום הוקלט בביתה של השחקנית ג'ין סימור, ליד העיר באת', ללא פיקוח והטרדה מצד תאגית EMI, ואולי זו הסיבה שרדיוהד הצליחו ליצור את האלבום ששינה את חייהם.
OK Computer היה רגע מכריע במסע של הלהקה לאולימפוס של הרוקנרול. מיליוני חובבי רוק, ובהם אני, נותרו בהלם מההישג הזה. רדיוהד פשוט הבהירו לעולם שזה מה שקורה למי שמתעסק איתם.
