Rumurs - אלבום הרוקפופ האולטימטיבי
אז לכל מי שאי פעם חיפש אלבום טוב להכנס איתו לרוק ולהבין קצת את הסאונד, זה ה אלבום בשבלכם. הוא משלב רוק קל, בלוז, רוק מתקדם, פופ והקול הרך של סטיבי ניקס ישב לכם בול וינפץ לכם כל סטיגמה שהייתה לכם עד כה על רוק, אבל לפני שאתם שומעים את האלבום, בוא נבין רגע איך הגענו עד הלום. פליטווד מק הוקמה בשנת 1967 בלונדון על ידי מק פליטווד וג'ון מקווי שהם גם החברים העיקריים בלהקה, חוץ מהם התחלפו בערך 20 חברי להקה בחלוף השנים. הלהקה בתחילת דרכה הייתה כמו ''בית זונות'', אנשים הלכו ובאו סביב מקווי ומיק, למעשה יום אחד הגיטריסט של הלהקה דאז אמר שהוא הולך לקנות מגזין אלא שאחרי זה נעלמו עקבותיו ורק שנים אחרי זה גילו שהוא בכלל הצטרף לכת. נקודת המפנה בשביל הלהקה מתבצעת בשנת 1973 כאשר מק פליטווד מגלה שאשתו בוגדת עם אחד הנגנים ומחליט לבטל את סיבוב ההופעות שהיה ללהקה, הוא הולך להתבודד וכל חברי הלהקה מתפצלים. מנהל הלהקה מנסה לאחד את חברי הלהקה מכייון שהוא מעוניין לצמצם את העלויות של ביטול הטור והחובות וכשהוא נכשל הוא מחליט לקחת כמה אנשים אחרים ומקים להקה בשם the new Fleetwood mac
בהתחלה זה עובד לו עד שהקהל עולה על התרמית וחברי הלהקה בראשם של מיק פליטווד מחליטים לתבוע אותם, ההליך המשפטי התצבע בקליפורניה זו הסיבה שפליטווד מק עברו מלונדון לקליפורניה מעבר שבעתיד יתגלה כי יש לו השפעה רבה על המשך הדרך שלהם.
עכשיו השנה היא 1974, מיק פליטווד מסתובב בקליפורניה ומחפש אולפן כדי להשתקע בו ולעבוד על חומרים, במהלך החיפוש הוא פוגש את הטנכאי של אולפני סאונד סיטי אשר רצה להתגאות בעבודה שלו והשמיע לו אלבום שהוא מקסס של צמד בשם בקינגהאם ניקס, מיק התלהב לא רק מהיכולת של הטכנאי או של האולפן אלא גם של הגיטריסט, פליטווד מציע לו להצטרף ולינדזי מסכים אבל אומר שהוא וחברה שלו, סטיבי ניקס, הם עסקת חבילה; מיק מסכים וככה לינדזי בקינגהאם וסטיבי ניקס מצטרפים לפליטווד מק וככה לינדזי הופך להיות הגיטריסט השביעי של הלהקה בשבע שנים. ואז אחרי תשעה אלבומים שלא פרצו יותר מדי מתחיל השיא של הלהקה, הם מוציאים בשנת 1975 את האלבום העשירי שלהם אלבום סלף טיילד ( בפעם השנייה שהם עושים את זה ) וזה באמת נותן מאין הרגשה של התחלה חדשה, האלבום מגיע למקום הראשון בבילבורד ופתאום ההרכב הבלוז מלונדון מביא להיטי רוקפופ שמגיעים גבוה במצעדים כמו:
אחרי הצלחתו של האלבום הקודם, התחילה הלהקה לעבוד על האלבום הבא שלהם, אבל דברים לא היו יפים כמו שהם היו נראים מבחוץ. ג'ון מקווי ואשתו כריסטי מקווי התגרשו, והיחסים בין לינדזי לסטיבי ניקס התחממו, למעשה לסטיבי היה כל כך לא נעים להיות ידו עם המתח שנוצר ביניהם שכשהיא הייתה מגיעה לאולפן היא הייתה מקליטה את החלק שלה לבד, הולכת להתבודד ומחכה שיקראו לה שוב, והשיר הכי מצליח באלבום והכי מצליח של הלהקה נכתב בעקבות כל הריבים הללו. באחד הימים אחרי עוד ריב עם לינדזי סטיבי לקחה את הפסנתר החשמלי שלה והלכה להתבודד בחדר לבד שוב, ופשוט ניגנה את הקטע פסנתר זה מכיוון שלא היה לה משהו אחר לעשות, עכשיו חשוב להבין שהיא ולנידזי עוד ביחד בשלב זה אבל המילים בשיר מרגישים כאילו הם נכתבו מנקודת מבט אחרת, נקודת מבט של כבר אחרי הפרידה: '' Now, here you go again You say, you want your freedom Well, who am I to keep you down'' ניקס מספרת שלמעשה היא מדברת עליה, היא זו שרצתה את החופש מכיוון שהיא כבר לא הייתה שמחה יותר בשחב הזה של המערכת יחסים שלהם, היא אמרה שהמערכת יחסים שלה נהייתה אפלה מדי ושהיא מחפשת קצת אוויר לנשימה. אלא שבהתחלה השיר היה רק המילים והפסנתר של ליזי והוא היה פשוט מדי, רק שני אקורדים, מהנקודה הזאתי בא לינדזי ומשלים אותה ואת השיר ומוסיף את שאר השיר, הוא סיפר בראיון שברגע ששמע את זה הוא פשוט הרגיש שהוא היה הסולמייט שידע מה לעשות עם זה. ולמרות שהשיר הזה היה עוד צעד בדרך לסיום הדרך של השניים הם התאחדו בו לשיר ביחד את הפזמון ביחד. וככה נוצר dreams אחד משירי הרוקפופ היפים ביותר אי פעם.
טוב אז dreams שיר באמת מיוחד מאוד ולכן מגיע לו כל הכתיבה הזאתי אבל הוא לא היחיד באלבום המופתי הזה, האלבום מתחיל עם השיר second hand news המצוין אשר עוסק איך לא ביחסים של סטיבי ולינדזי. השיר מלווה בביט מעולה ומאוד קליל והקולות רקע של סטיבי ניקס שם מצויינים ומגבים את השירה של לינדזי בצורה מעולה, בנוסף השיר גם נחתם בסולו מצויין אך קצר מדי לטעמי
משם ממשיכים לדרימס אשר דיברתי עליו ואז מגיע never going back again , גם שיר טוב שההיילייט בו הוא הגיטרה שמלווה אותו, הריף נעים והסאונד של הפריטה על הגיטרה מלווה את השיר בצורה מעולה.
השיר הבא הוא don’t stop, אחד מלהיטי האלבום, שיר מעולה בכל מובן, הפזמון הקליט והתופים המעולים לאורך השיר הופכים אותו לאחד השירים הכיפים והטובים באלבום ובכללי לאחד הטובים של הלהקה.
הבא באלבום הוא go on you own way הקאמבק של לינדזי לדרימס, בעוד שדרימס היה יחסית רגוע ויותר פופי השיר הנ''ל היה יותר טעון רגשית וזה התבטא בסאונד שלו, הוא היה יותר אגרסיבי ועם השפעות קלות של פאנק. בין היתר השיר נהפך להיות להיט על וגם השיר שמופיע בסצנה המפורסמת מפורסט גאמפ:
3:41 בקישור
אחרי הקלטת השיר לינדזי וסטיבי נפרדו סופית, וככה נוצר מצב שמתוך חמישה אנשים בלהקה ארבעה היו פרודים טריים.
השיר השישי באלבום הזה הוא songbird שיר מקסים עם מלודיה נהרדת והגיטרה האקוסטית של לינדזי והפסנתר של קריסטי ברקע יושבים בצורה מושלמת על השירה של קריסטי, ויוצרים את אחד השירים הטובים ביותר של הלהקה לדעתי. הדבר היפה בשיר הזה שהוא ככ יפה בפשטות שלו בעיני והוא בכלל נכתב בחצי שעה בחצות על ידי קריסטי.
השיר הראשון שפותח את הצד השני של האלבום הוא the chain עוד שיר שהופיע בסרט, הפעם בסרט קצת יותר חדש, שומרי הגלקסיה 2.
2:13 בקישור
השיר הזה שהוא גם אחד מההייליטים באלבום בעיני, הוא שיר רוק מתקדם, מהטובים שיצא לי לשמוע בחיי. הוא נפתח בתיפוף הכבד של מיק פליטווד שכבר נותן התחלה מעניינת ומסתורית לשירף משם הוא עובר לבית שנשאר באותו קצב של הפתיח ומשם עוברים לפזמון אשר חוזר כמה פעמים אחרי זה בשיר עד שמגיעים לדקה 3. בדקה שלוש נכנס הבס הכבד שמסמן לנו על הבאות של הדבר הבא, הסולו, והוא לא מאכזב. הסולו שבא אחרי הבס הוא אחד מהסולואים הטובים ביותר ששמעתי בחיי. השיר נגמר בשירה של סטיבי לינדזי וקריסטי שמהדהדת ברקע. השיר מרגיש כמו פסגת היצירה שלהם והוא גם השיר היחידי שכל חברי הלהקה לקחו חלק בכתיבה שלו ושלושה מהם התאחדו בשירה שלו.
השיר שבא אחרי השיר הכביכול כבד הזה הוא you making love fun אחד השירים הטובים באלבום בעיני כשהשירה של קריסטי מקווי בו היא סוחפת והפזמון בו מהמם, מרגיש כאילו הסולו גיטרה של לינדזי שמופיע בנקודות מסוימות בשיר נופל מהשירה של קריסטי למרות שזה אחד מקטעי נגינה היותר טובים באלבום לדעתי.
השיר התשיעי הוא I don’t want to know אחד השירים הפחות מוערכים באלבום שלא בצדק לדעתי, הוא שיר פופ טוב שביחד עם הריף הקליל שמלווה לאורך השיר המחיאות כפיים שתורמות לאווירה הכללית והסלו המצויין בסוף הוא בהחלט אחד מהשירים הטובים באלבום.
השיר הבא, הלפני אחרון באלבום, הוא oh daddy. שיר שכתבה קריסטי עבור פליטווד מק שאז היה אבא לשתי בנות והאבא היחיד בלהקה, קריסטי גם שר בשיר הזה והוא בקלות אחד השירים המיוחדים באלבום, השיר מרגיש כמו בלדה שזה כבר משהו שלא תאם לכל כך לשאר השירים באלבום אבל מה שבכלל מייחד אותו הוא השימוש בסינתיסייזר ובקסטנייטות שני כלים שביחד העניקו לו ייחוד וגרמו לו להתברג לטופ של האלבום לפי דעתי.
השיר שחותם את היצירת אמנות הזאתי הוא gold dust woman כשהשיר הוא בעצם ההסתכלות של סטיבי ניקס על בן אדם במערכת יחסים רעה שמנסה לחיות ומנסה לצאת ממנה, ובעיני השיר חותם בצורה מושלמת את האלבום, כמו הנושא הכללי שאפף את הלהקה אז, ככה גם השיר, והוא לאט לאט מסיים את האלבום והוא גם שיר מעולה בלי קשר להיותו שיר סיום, הגיטרה של לינדזי ברקע מעולה והקצב האיטי יחסית של השיר מתאים לשירה של סטיבי בו ולאווירה הכללית של המסתורין והאפלה. ואם היה חסר לכם משהו כמו הרבה שירים באלבום יש לו גם פזמון מעולה.
אז זהו זה סיום האלבום, ועם היציאה שלו הוא ישר מצליח ובענק, תוך חודש נמכרים למעלה מעשרה מיליון עותקים והוא גם כיום עדיין מאחד מהאלבומים הכי נמכרים אי פעם.
ואם תהיתם מה קרה עם סטיבי ולינדזי, אחרי שהם נפרדו אי שם בשנות ה 70 ב 2018 קיבלנו את הרושם שהם הולכים לחזור לקשר כאשר הלהקה תכננו לצאת לטור בין לאומי אבל גם אז היה מחלוקות וסטיבי הציבה תנאי, או היא או לינדזי, וככה רשמית מפוטר לינדזי בקינגהאם מפליטווד מק.
זהו זה הסיום של הסיפור על אחד מהאלבומים הכי אהובים ונמכרים אי פעם (הרולינג סטונס דירגו אותו במקום השביעי ברשימת האלבומים הכי אהובים בהיסטוריה) בדומה לסיפור על ליילה,גם כאן אין סוף שמח יותר מדי, אבל אם יש מוסר השכל שאפשר לקחת מכל הסיפורים הללו או ש א הכל נוצץ בחיים של כוכבי המוזיקה האלו. תודה שקראתם ומקווה שנהנתם
להאזנה לאלבום:
נ"ב
זוכרים שאמרתי בהתחלה שאשתו של מק פליטווד בגדה בו וזה היווה נקודת מפנה? אז לאשתו קראו ג'ני בויד והיא הייתה אחותה של אותה פאטי בויד שהזכרתי אתמול בסיקור
