RapIsPac רוב האנשים לא חיים אף אחד מאורחות החיים האלה, הם בעיר גדולה עם ריח של דלק מכוניות הומלסים ומכורים לסמים, עובדים 9-7, או שהם בעבודה יציבה מדי שהם אפילו לא אוהבים או שהם מחליפים עבודה פעם בשנה-שנתיים. אין להם זמן לבריאות הפיזית והנפשית שלהם. מבזבזים כל שנייה פנויה בטלוויזיה\סושיאלז כאסקפיזם הכי עלוב שיש ותוקעים את הילדים שלהם כבר בגיל 4 מול אייפד כי אין זמן ומוטיבציה לחנך אותם. ואז הם נפלטים משוק העבודה בשנות השישים שלהם וכמעט לא ישנים בעצב על איזה אנשים הם לא היו.
ההבטחה שלי לעצמי היא לגדול ולהיות הכל חוץ מזה, לא משנה איזו אופציה.
