אחרי 60 שנה שאני מתחבא במקום מסתור מגיע רואה צאן מאיר אליי אור, מתעוור לכמה דקות לא שמעתי מה הוא אמר בפי טעם מר לא חושב על יום המחר
איבדתי כל שפיות אני לעצמי דמות אב כל שיערותיי נשרו כעלים בסתיו
חושיי לאט לאט חוזרים אחרי שפגשתי סוף סוף בן אנוש הוא נוגע לי בראש מהלחץ מעיף לו תיד כמו נהג חסר אחריות באוש קוש
הוא שואל מה אני עושה במקום אני ממשיך לסתום
שיערות על ראשי לבנות זקני עלה בלהבות בהתפרצות הר הגעש שהתחרשה לפני כמה שעות
רואה הצאן שואל מה פשר המקרה אומר לי שב על הכיסא אני מנסה להחליף נושא אומר שעזבתי את בני האנוש כי הם חרא עם טון של מתנשא
אחרי חילופי עקיצות התחלנו את זה למצות התחלנו לדבר ביזנס פורק לו ומתחיל לבכות
רואה הצאן נפל קולט שיש לו אגרופן מנסה להבין את פשר הדבר בראשי מחשבה "האם הוא סתם מתחזה חוצפן?"
לקחתי להבה שורף אותו בגב מהר הוא עולה באש קיבל כוייה דרגה 5 בנתיים בורח מהמנהרה כמו דיים דאש
הוא רודף אחרי בירידה לא עברה מאית שנייה אני מתגלגל בעקומה ירייה על הרקה אני מפרכס על הרצפה הוא מנסה להגיש לי עזרה שם לי ח.ע צעקתי אךך יבן זונהההה!
גוסס אל מותי ומוצא לבסוף את השלווה.
