סיד היה למעשה המייסד של פינק פלויד (שם הלהקה קרוי על שם החתולים שלו), והיה אחראי להצלחה של האלבומים הראשונים של הלהקה (הבולט שבהם הוא piper at the gates of dawn). הוא היה יצירתי בטירוף והשירים שלו - הן מבחינת התוכן והן מבחינת הנגינה - היו מאוד סוריאליסטים ופסיכדליים. ההשראה #1 שלו הייתה lsd - מה שהוביל להדרדרות בהתנהגות שלו ובסופו של דבר הרס את חייו.
כשהשימוש שלו ב-lsd התבגר, סיד היה מבריז מחזרות, מאחר להופעות, ולפעמים היו מוצאים אותו פשוט בוהה באנשים במבט אבוד. בסופו של דבר, ההתנהגות הלא מקצועית שלו הובילה את חברי הלהקה (בלב כבד) לפטר אותו מהלהקה ולהביא את דיוויד גילמור במקומו.
wish you were here / shine on you crazy diamond נכתב עליו למעשה. האמת שסיד ברט עבר בסטודיו (במפתיע) כשהלהקה עבדה על shine on you crazy diamond. סיד הוציא אלבום סולו משלו ב-1970 אבל הוא היה די ממוצע וכושל מבחינה מסחרית. ״הכוכב המשוגע״ הזה נפטר ב-2006 בגיל 60 באופן די אלמוני.
הרבה מוזיקאים איבדו את חייהם בשנות ה-60 בעקבות ההתמכרות לסמים. זה קרה כך גם לסיד ברט, שאומרים עליו שהיה יכול להיות אחד מהכוכבים הגדולים ביותר של התרבות הפסיכדלית וסצנת הרוק של שנות ה-70, אבל נקטף בטרם עת - והוא לא יצא מהסצנה בבום, אלא הלך ודעך לאלמוניות.
