PPDS
זה האלבום הכי טוב שלו אחרי איש על הירח 1 ו2. הוא ארוך אבל לא באמת מרגיש ככה ויש בו הרבה רוחניות ודאנס וזה האלבום הכי מגוון שלו, ובאמת נשמע כמו המשך לאיש על הירח אבל בדרכו, גם כל האירוחים שם ממש טובים (ווילו, טרוויס, פארל, אנדרה) שילוב נחמד של האגדות שעיצבו אותו ואמנים חדשים שהושפעו ממנו, וגם האלבום הזה מייצג ברוח שלו את קאדי הישן מצד שני זה סאונד מודרני ואמנותי שנשמע כמו ביטוי עצמי שלו. בעיה שהייתה לי עם MOTM3 שהיה נשמע כאילו הוא מנסה נורא לרצות את הקהל והמעריצים, ופה באמת היה לו מה לומר.
