הולך ביום שקט על המעיין שליד האגם לפתע נוכל על פניי קאסם, כל כך הרבה זמן שרציתי מהחיים לפרוש, וזה הגיע אלי כמתנה תשניות האחרונות מבלה במרגוש.
עובר כבר שעתיים ואני עדיין שוכב הראש בחוץ ואיכשהו מתפקד הלב
קם על הרגליים, אין לי ראש, אני גוף ללא עיניים, אלוהיי הקדוש
אם אתה כבר מפיל עלי גזר דין של קאסם בגלל שאני לא צם אז לפחות תרצח אותי ולא תשאירתי חצי בןאדם
מסתובב כמו מושפל קוקסינל ברחוב לא יכול לשמוע זוהר ארגוב, כי אין לי אוזניים
לא יכול לאכול גלידה כי אין לי שיניים
אני מניח שכל הרחוב עלי צוחק, מוציא את האקדח את כל הרחוב מפרק ובסוף מנסה לירות בעצמי ואז קולט שאני בלתי פגיע בא החבר כנסת ההוא איסמעיל עניה הניידת הגיעה שינו לי את הגוף והפכו אותי לכבשה עם ראש חלופי בסג'עייה.
ה ס ו ף
