בזכות דונדה אני קצת מבין את המסר של JIK. אני עדיין חושב שזה האלבום הכי חלש של קנייה ושיש לו הרבה בעיות (או שהוא פשוט לא מספיק) אבל שירים בדונדה כמו 24 וcome to life עזרו לי לראות את היופי בזה ולהבין שזה בא ממקום כנה ורוחני איך שהוא מפרש אותו. אז אולי דונדה יותר מבדטפי יותר מרשים ונשמע כאילו הושקעה בו יותר מחשבה. אבל גם הרעיון מאחורי JIK יפה והרעיון של להכליל את המקהלה היה יפה ואפילו אני מודה על הארה הזה.
