בגדול, 2021 הייתה שנה מצויינת למוזיקה
המון להיטי ענק, קאמבקים מצויינים, מהפכות ועוד מלא..
אני בדיוק עכשיו בבטלנות
Tyler, the creactor-CMIYGL
אחרי שטיילר נכנס לתבנית הרנב הנינוחה והאלגנטית כמו שראינו באיגור, הוא חזר אחורה יותר לשורשים והצליח איכשהו להביא את הטוב ביותר..
אני מאוד אהבתי את ההפקה, היא הייתה מאוד שופעת בטוב בעיניי, בליריקה פחות ופחות התעמקתי אבל מעבר לזה כל ההיצג והפרומו שהוא עשה סביב כל הארה בפסטיבלים ובהופעות הקטנות היו מרהיבים לגמרי
אם יש משהו שאכן מיוחד בו זה כל עניין הרייאנבנשין ולא רק מהפן המוזיקלי, אלא מהפן התדמיתי שהוא מציג את עצמו לקהל שלדעתי זה גאונות יתר, באיגור הוא היה בדמות הקווירית-נשית ששרה על שירי אהבה בין גברים וכאן הוא כבר בדמות המאצואיסטית והאבירית.
אוהב מאוד את זה שהוא משחק עם כל הנושא של המגדר העצמי..
SG Lewis-Times
הרבה זמן לא שמעתי אותו, רק בתחילת השנה הייתה לי אובססיה לכל השירים בו אבל מה שכן יכול להגיד זה שהוא אלבום מאוד כיפי להאזנה, טאצ אלקטרוני מאוד מדהים ומאוד אוהב את השתפים עם ניל וצאנל!
Yebba-dawn
אמנית נהדרת ומוכשרת בשם יבבה🐤, (כידוע, התארחה באלבום האחרון של דרייק ובאלבום של סאם סמית)
ובמילים פשוטות, הביאה פרוייקט בכורה מדהים שלגמרי מאוד אהבתי, מעבר לשתפים של אייספ וסמינו, הוא לגמרי הפך למאוד חביב ומדהים על פניי, האינטימיות במנגינה בDistance והסיומת הגאזית לבין המשחק עם הצלילים בboomerang..
Zack fox-STFU talking to me
אפרופו אלבומי בכורה, עוד אלבום עם אווירה אמביוולנטית עבורי שיצא לאחרונה, אין לי מושג מי הוא האמן, העטיפה נראת מוזרה וקריפית (וגם דוחה).
רק חבר טוב המליץ לי עליו ומאז אני ממש אוהב אותו, משהו בביטים שלו מרגיש לי כמו שלא הרגשתי באלבומים מיינסטרימים.
Amine-2.5
האלבום הכי טוב של אמינה בקריירה ואחת מהפתעות השנה, אין לי עוד מה להרחיב כאן אבל הוא פרוייקט עם סאונד קולע..
dvsn-amsuing her feeling
אלבום אהוב עם אווירה קלילה של טראפ ורנב מאוד טובה, השתפים עם פיוצר, פארטי, סנואה ומיגל מתנגנים אצלי קבוע בערב יום שישי.
אוהב את ההפקות בuse somebody וב-keep it going (שהיא מין באווירת דיסקו אייטיז)…
Megdalena Bay-Mercurial world
פרוייקט אינדי פופ אדיר עם אווירה ססגונית ומרימה לאללה של הרכב סינט-פופ שמהרגע שהוא יצא התחלתי לאהוב אותו, אוהב את את הסאונד העתידני שמתחבא בכמה מהשירים ובכלל האווירה של שנות האלפיים שממש בוהקת בכל מה שמיקה מביאה-אכן הוכיחה אחרי כל שמיעה ושמיעה!
Nas-king disease 2
בעידן שהמון ראפרים פחות נשארים למקורות שלהם, דווקא נאס עדיין מצליח לגרום לאוזן שלי להתפוצץ!
החידושים, השתפ עם לורין, הקריצה לעבר האגדי עם הסאונד מהניינטיז שלו עם השילוב המודרני, ליריקה מדהימה וקולעת בכל ספק-וכל זה אחרי קריירה של מעל ל25 שנה..
Kanye west-donda
האלבום שאני מניח שכל הפורום חיכה לו אבל תעתע בנו מידי פעם בגלל החולי הנפשי של הבן אדם הזה, כל הרולאאוט שלו עבד בצורה טובה שאנשים המציאו לו זמנים, מועדים ואפילו השערות ואיך שהוא יצא לראשונה באפל אני ישר העברתי ברפרוף שיר אחרי שיר והתאהבתי לגמרי, אמנם לא אפילו בטופ אלבומים שלו בקריירה ויש בו כמה פילרים מעייפים שסתם מורחים אותו אבל הוא מיוחד לאללה כפרוייקט, הוא בעיקר מרגיש לי מין גרסה משופרת ליאנדי ולגיזס עם המון שיפורים וגיוונים במיקס ויותר ביטוי והבעה מוזיקלית..
נכון לעת זו, גם ב2021 קנייה עדיין מחזיק מעמד בתעשייה, נשאר בתפקיד הפרובקטור ו-“המטיף” הענק ובעיקר בחיפושים אחרי עצמו..
MIKE-Disco
איכשהו אני מאוד אהבתי את האלבום הזה, מאוד התחברתי לזה שההפקה מאוד דלה ואינטימית ולא רעשנית או דלוקה יותר מידי שזה יוצר מין חיבור מיוחד, גם הסאונד של המיקרופון (מניח שבכוונה)!לא היה גמור וזה הרגיש כאילו האלבום הוקלט ממיקרופון קריוקי
כמו כן, העטיפה נראת מאוד מדהים ואיכשהו מתחברת לקונספט ולשם עצמו..
Adele-30
אני מאוד אוהב את אדל, היא כישרון מטורף ועילאי בעיניי, מרגשת, עוצמתית ואני בכיף יכול לנשק לה את הרגליים על כל הטוב שהיא עושה למוזיקה.
כל הקאמבק הזה היה מהמם, הליריקה, החוויות שהיא הביאה בכל ההפסקה אחרי לידת בנה.
זה ללא ספק האלבום הכי טוב שלה, אם באלבומים אחרים היא לרוב הייתה בקו אחד של סאונד ומרוכזת יותר בבלדות כאן היא באה בגישה פתוחה יותר ולא מפחדת לשלב פופ טהור.
**Silk sonic-An evening **
כל הפרוייקט הזה פשוט חגיגה מטורפת של פ׳אנק ורנב, פשוט שתפ מבורך שהצליח ללא שום הססים, שתי אמנים משובחים מהעשור האחרון שפשוט הביאו קלאסיקה עם ניחוחות ה70s.
*Westside gunn-hitler wears hermes: side b*
מאסטרפיס קלאסי וענק של גאן שאני אפילו אזכור לדורות , מת על הפולואים האייטים וההפקות האפלות-נוצר כזה דימיון לסרט אקשן..
Aries-believe me, who believe in you
הוא הגרסה היותר טובה לקיד לראוי, אלבום פופ-ראפ שהוא כולו באנגרים מעולים וקולעים, מוזיקה שנשמעת טובה באוטו או ככה סתם אם באלכם לרקוד למשהו מהנה..
ECHO-sniya
עוד ראפרית ישראלית מהזן הפמינסטי (שחייה את החלום התל אביבי) שהביאה אחלה אלבום צילינג עם וויבים מאוד טובים וזורמים..שרק תמשיך לספק את זה ולהחיות את הסצנה של הראפ הנשי כאן בישראל!
Lana del ray-chemtrails over the country club
התלבטתי מאוד בין בלו לבין זה אבל בכל צל של ספק האלבום הזה תמיד יהיה המדהים ביותר ששמעתי ממנה בשנים האחרונות, אווירה מאוד אינטימית וכפרית שכיף להיכנס לתוכה, הוא כזה ורסליטי בליריקה ובכל הדימוי הענק שנעשה לו..
כל מה שנותר זה רק להעריך אמניות כמו לנה.
Blu-The color Blue
האלבום הזה הוא הוכחה מצויינת לזה שבלו אחלה רפרפן ואחלה מפיק בחסד עליון, כל הקונספט של שמות האלבום עם הבלו והשם במה שלו היו מגניבים מאוד, נהנתי מכך שלגמרי הפלואו והבארים שהוא זרק היו מטורפים וגם המשחק שלו עם הביטים-ליטרל לגנד
Faye Webster-i know im funny hahaha
עוד אמנית אמריקאית ששרה על האקס אבל בלי קשר האלבום שלה עשה לי ממש טוב על האוזן ובמיוחד הרגיש לי מאוד ייחודי השנה לראות עוד אמניות כמוה בפאזה של האינדי האלטרנטיבי..
IDK-USEEFORYOURSELF
אני די נוטה לזלזל באמני טראפ מהשנים האחרונות אבל במקרה שלו, אני חושב שהוא אחד מהאמנים הכי מצויינים שקיימים בגזרה הזו והאלבום הזה פשוט אלבום באנגרים מדהים בעיניי, הצליח להביא וורס של דום ושתפ עם גאן וליצור את אחד מהבאנגרים הכי טובים של השנה עם אופסט וטאגר.
Isaiah rashad-The house is Burning
קאמבק פשוט מטורף של איזייה וראוי אחרי חמש שנים של ציפיות, לא עפתי בשמיעות הראשונות אבל הצלחתי להקדיש לו זמן מסויים בשמיעות בטבע והוא די ממש מהנה לשמיעה ועם אווירה כיפית שמהנדלים.
כרגיל השתפים והאירוחים שלו עם סיזה אדירים ממש!
J.cole-the off season
קול הביא אלבום לא פחות ממצויין לפאזת הצילינג שלי למרות כל הבינוניות שבו ושציפיתי ליותר סביב כל ההכרזה עליו
Pink siifu-gumbo
לסיום, אחלה של אלבום של פינק לשנה הזאת!
