השמיים מתכנסים בתוך עצמם וזה אפל גשם מצמרר את חלוני שוטף שם תפייסל במגירה כי הבוקר משהו את ליבי עוטף
זה סוג של אפלה מעורבת בצל החשכה הייתי בצל לתקופה אבל עכשיו הכל חוזר אל השכונה
זה חבר ילדות שחקוק לי בזכרון בהתחלה הסתובבנו והיינו אויבים אז נכנסתי לסוג של דכאון אבל אחרי כמה זמן התחברנו גיל 12 פעם ראשונה נכנסנו יחד אל השיכרון
אני נכנס לשגעון
אף אדם לא אמין לפעמים אני מבין את אידי אמין הימים הופכים ונהיים יותר גרועים משאיר אפר על הסדין לא מתפקד ומרגיש שמגיע יום הדין מקבל הודעת sms הוא מת ואת המשמעות לחיים אני לאט לאט מפספס או יותר נכון מאבד המוח שלי נדפק לחלוטין מנסה להבין למה זה קורה כל פעם ולמה הזמן לא ממתין הדכאון באמת באמת מתחיל להשמין עד שהוא מתפוצץ כמו גרעין, שחור, שפיצח אוהד ביתר אני איבדתי רצון לשוב להיות פה גם מחר
