אוקיי אז נשארו עוד שני ימי שישי לשנה ולא נראה לי שהולך לצאת משהו מעניין נוסף השנה אז נראה לי שהגיע הזמן שאגבש את רשימת אלבומי השנה שלי. אציין שאין פה סדר מסוים (וגם ככה הבחירה הייתה קשה)
Kanye West - Donda
אז נתחיל מהאובייס. מה עוד אפשר להגיד על האלבום הזה שלא אמרו, בין אם זה על החסרונות שלו ובין אם זה על היתרונות שלו. קניה בעוד רולאוט משוגע לכל הדעות (גאוני או מחריד - זה כבר בעיני המתבונן) שבסופו אנחנו מקבלים אלבום מצוין מלא בבאנגרים, שירים מרגשים, וכמובן פיצ'רים מצוינים והפקות מדהימות. קניה לא מתבייש לתת לאמנים הצעירים לרצוח(בייבי קים, פיביו, רודי ריץ'), אבל בו זמנית בא עם וורסים מעולים משלו שלא שמענו כמוהם ממנו המון זמן.
Tyler, The Creator - CALL ME IF YOU GET LOST
נכנסתי למוזיקה של טיילר בדיוק כשאיגור יצא, ומאז כל מה שרציתי ממנו זה אלבום כזה, שמשלב בדיוק את כל מה שאני אוהב במוזיקה שלו. ראפ, רנב והפקות נהדרות כמו שרק הוא יודע. כמובן שהפיצ'רים גם עשו עבודה נהדרת, בפרט ליל וויין שרצח כל פיצ'ר ופיצ'ר השנה ונקווה שזה ימשיך גם לשנה הבאה.
Silk Sonic - An Evening with Silk Sonic
אין לי איך לתאר את האהבה שלי למוזיקה של אנדרסון פאאק. כל אלבום וריליס שהוא אי פעם היה מעורב בו הפך אוטומטית לזהב. כמובן שאם אנחנו מחברים אליו מוזיקאי כמו ברונו מארס זה עולה שלב ואנחנו מקבלים את אחד אלבומי הקולאב האהובים עליי בכל הזמנים במוזיקה השחורה, ואני לא מגזים. לא כולל האינטרו יש פה רק 8 שירים וכל אחד מהם קלע. גרם לי להיכנס קצת יותר למוזיקת Fאנק משנות השבעים-שמונים ואני מעריך אותו על זה.
Westside Gunn - Hitler Wears Hermes 8: Sincerely Adolf / Side B
נכנסתי לגריזלדה ובכללי לכל האנדרגראונד רק השנה, וכמה חודשים אחרי זה אני מקבל מגאן אלבום כפול ברמה הזאת - מה אני יכול עוד לבקש. הפלואו והקול של גאן ממכרים, בחירת הביטים שלו לא מהעולם הזה כמו תמיד וגם הפיצ'רים עושים ת'עבודה.
Mach-Hommy - Pray for Haiti
נמשיך לחברו הטוב של גאן (שגם הפיק בפועל את האלבום). למאק הומי יש קול מחוספס וסטוריטלינג ופלואו מצוינים בדיוק כמו שאני אוהב. העבודה של מאק יחד עם גאן על האלבום הזה הורגשה לטובה (במיוחד בבחירת הביטים) ואני מחכה לראות מה הם עוד יעשו בעתיד.
Little Simz - Sometimes I Might Be Introvert
בזכות ההייפ המוצדק על האלבום הזה הכרתי השנה את סימז וזו אחת הברכות הכי גדולות שיכולתי לקבל השנה. האלבום הזה מזכיר לי כל כך הרבה מאסטרפיסים בהיפ הופ מהעשורים הקודמים ואני אוהב את זה. רמה כל כך גבוהה מבחינת ליריקה, סטוריטלינג, פלואו וכל אספקט מוזיקלי אחר. נותן תקווה להמשך צמיחה פורייה של ההיפ הופ הנשי&הבריטי בהתאמה.
Nas - King's Disease II
הפורום כבר חפר (בצדק) על האלבום הזה כל כך הרבה שאין עוד הרבה מה להגיד. זה נאס, אין סיבה שהוא לא יברך אותנו בעוד אלבום מצוין גם אחרי 30 שנות קריירה. ושלא נדבר על היט בוי שבירך כל כך הרבה עם הפקות מצוינות בשנים האחרונות והביא את שני האלבומים האחרונים של נאסוש האגדה לליגה אחרת.
עריכה: אלבום נוסף של נאס והיט בוי (Magic) יצא ימים ספורים אחרי שפרסמתי את הרשימה הזאת ולא יכלתי להישאר אדיש לזה, לכן כל מה שכתבתי פה על קד2 רלוונטי גם אליו. מכאן נותר לחכות לקד3 שעל פי היט בוי צפוי לצאת בשנה הבאה.
JPEGMAFIA - LP!
גם פגי הוא אמן שנכנסתי אליו רק השנה וכמובן שגם ממנו לא התאכזבתי. פגי יוצר את כל המוזיקה שלו לבד, מההפקה עד למיקס והמאסטרינג, מה שגם נותן פלוס לעקביות של האלבום אבל מרגיש כאילו אלף ואחת מפיקים אגדיים בהיפ הופ עבדו על האלבום הזה.
Ka - A Martyr's Reward
כשאני חושב על זה, הכרתי כל כך הרבה אמנים השנה שלא הכרתי לפני, והנה עוד אחד מהם שאני כל כך שמח שנתתי לו אוזן. קא בעוד אלבום עם ליריקה מצוינת שמעניין ומסקרן את המאזין מתחילתו ועד סופו, ואציין לטובה כמובן גם את ההפקות שנותנות פלוס כמו לכל האלבומים שנמצאים ברשימה הזאת.
Isaiah Rashad - The House Is Burning
חיכינו חמש שנים, וכמובן שזה השתלם. אלבום מהנה גם בשמיעה הראשונה וגם בשמיעה העשירית, ריפליי וליו מטורף וזה כנראה האלבום שיישאר אצלי ברוטציה הכי הרבה מבין כולם פה.
קצת Honorable Mentions לסיום:
Jon Batiste - We Are
Armand Hammer & The Alchemist - Haram
Boldy James & The Alchemist - Bo Jackson
Mike - "Disco!"
Genesis Owusu - Smiling with No Teeth
