- נערך
האם יש קשר בין יצירתיות למחלות נפש?
אומנים נמצאים במקום החמישי ברשימת 10 המקצועות עם שיעורי הדיכאון הגבוהים ביותר אבל האם הדיכאון הוא שמושך אותם לעבודה? או שהעבודה שהופכת אותם לדיכאוניים?
אומנים רבים – מבטהובן לקניה ווסט, ממיכלאנג'לו לרובי וויליאמס – שינו את פני האנושות ובו זמנית נאבקו בשדים הפנימיים שלהם. הקשר בין יצירתיות והפרעות מצב רוח מושרש בתרבות הפופולרית (אחמ אחמ: האומן המיוסר), אבל האם המדע אכן מצא קישור בין השניים? ואם כן, מהו?
מחקר מאת Health.com מצא שאומנים ממוקמים במקום ה-5 ברשימת 10 המקצועות עם שיעורי הדיכאון הגבוהים ביותר. סמים ואלכוהול, כידוע, משחקים חלק משמעותי בחייהם של אומנים רבים עד שלפעמים קשה להעריך אם הדיכאון או הטריגר או הסימפטום. חלקם, כמו מרווין גיי ואיימי ווינהאוס, השתמשו בהם לפני ואחרי הופעות כדי להפיג את הלחץ. אורח חיים הרסני שכזה “מהולל” היטב בעולם המוזיקה.
סמים הם כמובן לא הגורם העיקרי. לבני אדם יש הרבה סיבות להיות מלנכולי אך אומנים בפרט נוטים לסרב לטיפול רפואי בחשש שהדבר יפגע ביצירתיות/ביצירה שלהם. "אני לא יכול להיות על תרופות וליצור קלאסיקות כמו Watch The Throne או MDBTF," אמר קנייה ווסט. התוצאה ברורה: צלקות שאינן מטופלות מדרדרות עם השנים. אך יש משהו במה שקניה אומר. אומנים נוטים לראות את המציאות באופן שונה מאנשים רגילים – פרספקטיבה שנטבעה בזהות שלהם ולא כולם מוכנים לשנות. מהי הפרספקטיבה הזו?
סריקות מוח שבוצעו ב-2010 מצאו קווי דמיון בולטים בין תהליך המחשבה של אנשים יצירתיים לאלו של בעלי סכיזופרניה. בשני הקבוצות נמצא מחסור של קולטנים המשתמש לסינון וניתוב המחשבה. אולי זו הסיבה שאומנים נוטים "לחשוב מחוץ לקופסא", אמרו מנהלי המחקר.
למרות זאת, מחלות נפש לאו דווקא מעידות על רמה גבוהה של יצירתיות (מצטער לבאס). אבל הנתונים מראים שאנשים רבים בעלי מחלות נפש שואפים להיות אומנים, לאו דווקא כי מוכשרים בצורה יוצאת דופן, אלא כדי לבטא את האישיות המורכבת שלהם.
אז מה דעתכם על העניין? האם יש קשר ברור בין השניים – ואם כן, האם דיכאון ומחלות נפש יכולות להתפתח עם הזמן או שהן משהו מושרש שרק מתחזק?
החלטתי לכתוב את המאמר אחרי ששמעתי את ניק דרייק יותר לעומק. אומן די ייחודי שנהרג ממנת יתר בגיל 26 לאחר תקופה ארוכה של דיכאון.
