Little Mix - Confetti
#לא_מתנצל
אני ממש לא חושב שזה הפרויקט הכי טוב כאן מוזיקלית, אבל נהנתי מזה ברמות וזה בירך את המחצית השנייה של 2020 עבורי. בלנד מעולה של ארנדבי ופופ מודרני מפוצץ בקונפטי וגליטר וורוד, הרקורד הזה עושה בדיוק מה שהוא נועד לעשות ולזה אפשר לקרוא אלבום אפקטיבי. אני חושב שכל מה שהן עשו באלבום הזה נוצר על מנת להחמיא להן ווקאלית כלהקה, השמיעה overall ממש כיפית. אפשר לציין לטובה את המעברים והפזמונים בשירים, ליריקה צ'יזית ומשחקי מילים. בהחלט הפרויקט הכי טוב שלהן
אני די מכור
Charli XCX - How I'm Feeling Now
בתחושות אני נכנס למקום הכי פרטי, הבית של צ'ארלי - וזה מרגיש נפלא. אמרתם עבודה דרך הבית? צ'ארלי לקחה את זה לNext Level ואפשר להרגיש שהיא רוקדת ורוכבת על הרגשות שלה. מפיקי הפס האהובים עלי (דני ל. הארלי, א. ג. קוק) ומספר מפיקים חדשים (אנחנו כבר מודעים ליכולות הבחירה המצוינות של צ'ארלי- היא יודעת מה טוב ומה עובד) יצרו והביאו אלבום הייפר-פופ מעולה שגורם לכולנו להרגיש במקום הכי בטוח – הבית.
Kali Uchis Sin Miedo (del Amor y Otros Demonios) ∞
אחרי אלבום בכורה מהטובים בכל הזמנים וכאשר כל העיניים מופנות אליה, התשובה של קאלי אוצ'יס זה לצלול עמוק לתוך השורשים שלה ולהביא אלבום לטיני. פייר? היא פאקינג הגישה שוב על אף האתגר ואני אוהב שהיא בטוחה בזה ולא מתנצלת. קאלי אוצ'יס היא אמן והיא יודעת להפוך כל דבר שהיא נוגעת בו למושך וקסום.
Miley Cyrus - Plastic Hearts
כל שיר הוא חתיכת יצירת אומנות מוגמרת להפליא! ההפקה, המילים, הווקאלז – הכל פשוט טופ נוטצ'. מרגישים את התשוקה של מיילי סירוס יוצאת החוצה ולוקחת את כולנו למסע רטרו-רוק-פופ עם מלא המנונים ומספר מכובד של בלדות עוצמתיות ונוגעות. משהו שחזר על עצמו הרבה ואני מאוד מסכים עם זה – האלבום מהנה מההתחלה עד הסוף והיינו זקוקים לאלבום כזה, בעצם הרבה זמן לא קיבלנו אלבום כזה.
Dua Lipa - Future Nostalgia
כל מה שהיה צריך להיאמר על האלבום הזה כבר נאמר, מדובר באלבום פופ מושלם. כשם האלבום – נוסטלגיה עתידית אבל שמא דואה ליפה הצליחה לגרום לזה להישמע כמו סאונד חדש?
פלואו זורם, הפקה שלא נשמעת רפטטיבית ובנוסף עוצמתי, איקוני וקאצ'י.
Ariana Grande - Positions
מיקום שיכול לגרום למלט-דאון בקרב כמה אנשים כאן, אך אריאנה היא בכל זאת האמן האהוב עלי וכל דבר שתוציא אוטומטית יהפוך לנאהב בעייני. אני מעריץ ומעריך את ההתבגרות של אריאנה, אוהב את הכיוון של הארנדבי הקלאסי, עדיין עם נאמנות לסאונד האישי שלה – כתיבה מינית, דגש על ווקאלז והרמוניות. ראוי לציון - התזמורות, הכינורות והביט הקאצ'י שמופיע לאורך כל האלבום - כל אלה הופכים את חווית ההאזנה שלי למדהימה.