יושב בין 2 קירות סיוטים על חתונות במוחי דקירות לא עוזבות אותי ההזיות אני מתלבט כבר עם לחיות בחיי יש רק ירידות וגם נכנסתי לחובות אין לי כסף לבנות כבר לא עושה להן צמות כי הן הפכו כבר לקירחות, ובחוץ מקבלים דוחות כי אין גרוש למסכות אז אוספים מהרצפות ומתחלקים בפרצופים איך עברו כמה שנים נשארנו בלי הנכסים וחיינו עלובים אנו כל היום בוכים בבכי התמרו תמרו רים