עם פרוץ הפאנק בבריטניה ובארה"ב בעקבות להקות כמו הראמונס, הסקס פיסטולס ודה קלאש בסוף שנות ה70, מעריצים של אותם להקות החלו לעשות דברים כאלה בעצמם. אם פאנק הוא גרסא מהירה, אגרסיבית ומחאתית לרוק אז הארדקור פאנק היה הפאנק של הפאנק, אם אתם מבינים מה אני אומר. סצינת התרבות של ההארדקור סחפה את הנעורים של אמריקה בשנות ה80, נתנה לאנשים דחויים מקום של שייכות.
הכל היה DIY, להקות הקליטו בעצמם, ניהלו את עצמם והדפיסו תקליטים בעצמם.
תוך כדי גם חלק מן הלהקות (כמו Minor Threat לדוגמא) הפיצו גם מסרים חיובים נגד סמים ואלכוהול (Straight Edge).

(אחד מהשירי מחאה הכי טובים שנכתבו, הדד קנדיז אחת הלהקות האהובות עליי מהסצינה הזו והם עושים סאטירה פוליטית מעולה).
הארדקור פאנק השאיר את חותמו על הפאנק וגם על הרוק והמטאל כמו מטאליקה וסלייר שמאוד הושפעו מהסצינה הזו.
כמה מהאלבומים שאני הכי אוהב בעולם נולדו בסצינה הזו והם ללא ספק עיצבו את תחילת גיל ההתבגרות שלי.
הארדקור פאנק גם הגיע לארץ אומנם באיחור אופנתי אבל הוא הוליד להקות כמו Kids Insane שעושים דברים מעולים לטעמי

וכמובן יש גם את IDLES מבריטניה שצצו לאחרונה והחזירו מאזינים ישנים חזרה לתוך הסצינה ונתנו גם למוזיקה טוויסט שגורם לו להרגיש לא כמו חיקוי של הדברים הישנים אלא סאונד חדש שמושפע מאותה תקופה

דונו.