הסיקור הראשון שלי על אלבום אבר, זה כנראה האלבום הישראלי שכל טייפ של טעם יאהב פה כנראה, זה האלבום הכי טוב במוזיקה הישראלית לדעתי ויש שם שירים סופר משמעותיים שעד היום נוגע בלב של האנשים
בואו נתחיל עם האובייס, זה אלבום דיכאון, זה אלבום פרידה, זה אלבום רע לי ועצוב. אבל על הנייר הוא הרבה יותר מזה. זה לא אלבום סטייל החברים של נטאשה או משהו.. נכון, התחלתי לשמוע את האלבום כשהיה לי לב שבור ולא היה אלבום שנגע בי יותר מזה. אבל זה גם לא היה רק המילים. לווי הפסנתר, הכינורות, התופים של אמדורסקי הגאון, הלהלהלהלה של אורנה בנאי והכי חשוב – הקול של אביתר כל כך עוצמתי שלא ראיתי מזמרים אחרים פה במוזיקה ישראלית, הוא מביע את הקול שלו דרך המילים שמתאימות ממש למילים שהוא אומר. זה מטורף בשבילי, זה הרבה יותר משמעותי מאלבומים שיש בהם שירי משוררים שאתה מנסה לפענח בשביל המשמעות שלה. המילים פה פשוטות טילים, כל אחד יכול להבין מהשמיעה הראשונה או השנייה כמעט כל שיר פה, וזה גם מה שהופך את האלבום לכל כך כיפי ונגיש.
אבל – זה שהאלבום עצובי והכל זה לא אומר שאתה חייב להיות דיכאוני סטייל ליל פיפ בשביל להבין את מה שהולך, השברון חלף לי ממזמן ואני עדיין סופר נהנה מהאלבום. אפילו להפך, זה ממש משמח אותי להקשיב לזה איכשהו. כל אחד פה ייהנה מאלבום כי הוא פשוט ממש ממש פאקינג טוב. והעצב פה הוא לא לרוב אפל מדי/מנסה להיות דיכאוני. אביתר היה פשוט בירידה למטרת עליה. תכלס, כולה עבר פרידה והוא מפחד מהחיים הבוגרים זה ליטרלי קורה לכולם פשוט אביתר מהבודדים שכל כך כנה על הרגש שזה מביא
לא רק שזה האלבום הכי טוב, זה גם העטיפה הכי טובה והשם הכי טוב לאלבום שהיה בארץ
לקרוא לאלבום בלי שם זה גאוני, הוא לא נותן שם כי הוא לא רוצה שום הגדרה לאלבום הזה. הוא רוצה שאנשים יכנסו לאלבום בלי הגדרה מוקדמת על האלבום. וזה מדהים. תארו לכם אם הוא היה קורא לאלבום נגיד "אני לבד" או שיט קיטשי כזה. זה היה לי מוריד מהאלבום
הקאבר פה הוא מראה את אביתר, בדירה שלו, מחייך בצורה מוגזמת ומטושטת בחולצה צהובה וקיר סגול. זה כמו כמה שירים שיש פה. הוא מטשטש את העצב במוזיקה, הוא מחייך בצורה מוגזמת בשביל שיקחו את האלבום הזה בוייב אירוני ומשעשע בשביל שלא בטעות יסחפו למצב שהוא היה
השירים -
פתיחה
בתכלס אין לי מה לומר על זה לול, חוץ מזה שזה השיר הראשון שבאלבום ודווקא זה השיר האחרון שהוקלט. זה די נחמד ופתיחה די מגניבה ליש לי סיכוי
יש לי סיכוי
אביתר כבר פותח בוייב די אופטימי, הוא מונע מעצמו לאבד שפיות על כל הדברים שעבר מנטלית ואומר לעצמו שיש לו סיכוי לעבור את זה, לחוות אהבה, להסתדר בלי ההורים. הוא חוזר על אותו מסר בוייב ורואים שהוא מנסה לא להיכנס לדיכאון. אבל בסוף השיר הוא משנה את הרגש והלחימה שלו טיפה. בשורה שהוא אומר: אבל עכשיו כמו שאני יושב, יש לי סיכוי להינצל אני חושב. סימן לזה שהוא לא שולט במאה אחוז על עצמו והשיגעון והדיכאון קיים ולפעמים כובש עליו
אחד השירים הכי אהובים עליי באלבום ואחד השירים הכי חזקים ששמעתי
הדוב והנחש
השיר מתאר סיפור המתאר נחש, חיה קטנה, ערמומית ושקטה מצליחה להרוג את אחד החיות הכבדות והחזקות בטבע. יש כמה פירושים לשיר הזה – אבל לדעתי הוא מתאר את היחסים של אביתר עם האקסית שלו. מתאר סיטואציה אחד בודדת שאתה בכלל לא שם לב אליה השפיעה על כל היחסים והחיים של אביתר. איך משהו אחד קטן השפיע על משהו כזה גדול. התופים והגיטרה מתארות פה גם סוג של ריב, משבר, בלאגן ככל שהשיר מתקדם ככה גם מרגישים את זה יותר
גם יכול להיות ריפלקט לא קשור, בסופו של דבר השיר מתאר על איך לאט לאט דמות שקטה וערמומית מפילה דמות גדולה ודומיננטית. סיפור משה גוליית סטייל. תפרשו את זה איך שאתם רוצים
מתי נתנשק
השיר הכי אהוב עליי באלבום כנראה, השיר הזה מתאר דייט, שכולו פייק. דייט שאין בו אהבה באמת, אין בו כימיה. זה דייט ריבאונד של אביתר, דייט שפשוט מתאר שני אנשים (בעיקר מתאר את אביתר) שרוצים לשכב אבל עושים את זה בצורה מאוד אלגנטית עדינה וכמו שכתוב בספרים.
המוזיקה פה בתכלס מתארת את המילים בצורה מדהימהההה. הסטייל של השיר הוא הכי צ'יזי פופ רוק של סוף ניינטיז תחילת האלפיים שהלך במדינה, הוא מנסה לעשות פה שיר שמח אבל גם עושה את זה יותר מדי בשביל שזה יהיה ברור שזה מזויף וזה גאוני ט י ל י ם
אביתר מתחיל בלפנק אותה באוכל ואלכוהול, מתחיל לפאר אותה ואת עצמו ואת שניהם ביחד. לוקח הרבה זמן בשיר עד שהתשוקה מתחילה כשאביתר אומר לאישה - בואי לא נעשה מזה סיפור גדול
רק בבית 4 מתחיל הסקס והוא נגמר בבית 5. בבית 5 אביתר גומר מוקדם והמצב נהיה מביך טיליםם. נהיה שקט ואז הפזמון אחרי הבית משתנה לזה שעכשיו האישה אומרת לאביתר – בוא לא נעשה מזה סיפור גדול. גאוניייייי
סוף השיר משתנה לזה שאביתר אומר גדול הרבה פעמים וכשהשיר מגיע לסוף הוא אומר הרבה פעמים קטן ואז קטן מאוד. שזה אומר שכבר לא עומד לו ונגמר הלילה
זה אירוניה לריבאונד ואיך המצב הנפשי של אביתר רעוע עד כדי כך שזה מצחיק, איך זה שלפעמים להוציא את זה מהמערכת ולנסות להתגבר על לב שבור דרך אישה רנדומלית לא באמת עובד כל הזמן
יכול להיות שזה גם היחסים של אביתר עם האקסית במצב של גסיסה, שאין להם אהבה יותר ונשאר רק סקס אבל מנסים להסוות אותו דרך רומנטיקה מזויפת. מעדיף את האופציה הראשונה
מנגינה יקרה
השיר הזה הוא בדידות, אביתר לבד ומרחם על עצמו שהוא לבד, והוא נותן לעצמו להביע את הרגש במוזיקה. הוא מתחנן שיבוא המנגינה היקרה, שזה ריפלקט לרגש מסוים. הוא רוצה נואשות לצאת מהמצב שהוא בחיים שלו דרך רגש, אם זה אישה חדשה, שיר חדש, או ליטרלי כל דבר אחד. אבל גם אומר שאין לו ברירה אלא להמשיך בחיים שלו, הוא חייב להמשיך בחיים שלו עד שתבוא הישועה. השיר הוא גרסא פסימית כזאת ליש לי סיכוי, שם הוא מתרכז על העתיד שהוא מקווה שיבוא, פה הוא מתרכז בהווה העגום שלו. וגם שם בסוף השיר יש סוג של שינוי ברגש. בשיר הזה הוא סוג של מקבל את המצב, ואומר שהוא לא צריך אף אחד שיעזור לו והוא יכול לשמור עליו יפה
הקול של אביתר פה הוא מאהובים עליי באלבום, הוא שר כזה מדהים אלוהים ישמור
שן לידי
-את האמת קראתי פירוש די טוב על השיר על זה אז אני לא אוסיף פה משהו שלי-
שיר שנוגע בהתפתחות יחסי הורה-ילד. בסוף הילד עוזב את הקן
בשיר טרגיות כפולה – ההורים נותרים בודדים על אף המאמצים בגידול הילד, אבל הם גם הופכים נואשים עד לנקודה בה הופכים לאובססיביים .לכלוא אותו ולנסות להשאיר את הילד איתם
הילד נחשף לעולם ללא הגנת הוריו; אווירת השיר מדגישה פגיעה בהתפתחות הילד בגלל רצון ההורים להישאר רלוונטיים ולא לדעוך לבדם
אני אוסף משהו, השורה של אמא שלו (שזה פאקינג מטורף כי למה כל אחד במשפחה המזדיינת הזאת יודע לשיר) היא סוג של שיר ערס לאביתר הבוגר לקבלת השגרה והמצב הרפטטיבי שקורה בכל יום שעובר, שאסור להתייאש ומחר הוא יום חדש
שמח שבאת
אם קראתם את הכל אתם מבינים את שגרת החיים של אביתר, הוא לבד, ואין לו הרבה אנשים לידו. אז השיר הזה הוא מתאר מצב שבו יש בן אדם בבית שלו ואביתר שכח בכלל איך להתנהג שאדם זר מגיע להתארח אצלו בבית, הוא מסדר את הבית חרבנה תל אביבי שלו שיראה כאילו לא באמת שנה הוא לא אירח מישהו ומנסה להתרגל לסיטואציה שהוא לא רגיל אליה
בפזמון ובשאר השיר הוא נהנה מהרגע שיש לו מישהי בבית, שניהם בציל ונהנים אבל גם אביתר, למרות שהוא אומר שאיזה כיף להיות בזוג, מוריד מעצמו ומתנהג בחוסר ביטחון וערך ורק מאדיר ומעריך את הגוף שלה ושהיא איתו כרגע
שמתי לי פודרה
שיר של אמא אווזה הסיפור ילדים, אביתר שם את זה באלבום כי השיר מתאר את אמא אווזה מתגנדרת כל השיר להראות יפה בשביל למצוא את החתן הפוטנציאלי אבל לא מצליחה. מה שאביתר מרגיש על עצמו כשהוא מנסה לחפש את הבחורה החדשה שהוא רוצה נואשות
השירה של אפרת בן צור מדהימה פה, לקח לי זמן להנדל אבל זה ממש נכנס אליי ושניהם משתלבים ממש פאקינג יפה
זה השיר האחרון שבו אביתר מרחם ומדבר על עצמו (סוג של) וזה מסיים את החלק הראשון באלבום, בחלק השני הוא יותר עצבני, אפל ופחות מדבר על עצמו. בתיאטרון רוסי אפשר לראות את זה מתמזג
תיאטרון רוסי
אחד השירים החזקים במוזיקה הישראלית אי פעם ואפילו בהיסטוריה של האנושות, גאדאמ האלבום הזה לא נופל מכל כך הרבה אלבומים אחרים שrym's גומרים עליהם כל יום ולילה
אביתר בנאי מדבר פה על האחת והיחידה – האקסית שלו ומה שהוא חושב עליה. אני אתן פה פשוט שורות כי השיר הזה הוא קצר אבל יש פה שינויים מאוד דרסטיים
בית ראשון – אביתר רואה את האקסית שלו, כל הרגשות שלו פשוט צפים, בהתחלה הוא רואה כמה הוא עדיין מאוהב בה (יפה וערומה בתיאטרון רוסי) וזה משתנה לאיך שהוא שונא אותה ככה, כמה הוא שונא את זה שהוא אוהב אותה כמה שהוא שונא את המצב שלו ואיך שהיא גרמה לזה
ואז הוא פשוט הולך אול פאקינג אין
לא היה לי טוב כשהיית איתי
את רחוקה מלהיות קצת שקט בשבילי
מנסה למצוא את הדברים הרעים מהקשר הזה, למה הוא נגמר ומנסה לשכנע את עצמו שזה היה לטובה בשביל לא לכבוש את עצמו בכל הכאב והזעם
אני כועס ומקווה שתיכשלי
שתמשיכי לרעוד ולפחד משגעון
אמן תישארי לבד לנצח
השורה הכי חזקה באלבום – מי לא איחל לאקסית שלו שהלוואי שלא תצליח ואמן שתישארי לבד לנצח? אביתר היום דווקא אמר בראיון שהוא לא שר תשיר הזה לרוב בגלל השורה הזאת שזה די לגיטימי. אבל עדיין, השנאה, הכנות פה כל כך חזקה שזה פשוט מדהים, אפילו זה לא מתחרז זה סטרייט IDGAF טייפ שיט שזה הופך את זה לשורה ושיר עצום
אחרי זה הוא בבית, לבד וקשה לו (אוי ואבוי לו) חרמן, שיכור מערק ומוציא את כל העצבים על הפסנתר שהוא הרגש היחיד שנשאר לו בחיים, שר "אין לי אהבה בינתיים אוווווו"
הכתיבה פה היא הכי טובה של האלבום, אביתר פשוט חולה נפש בכנות שלו. הפסנתר והכינורות פה הולכות פה גם בבלגן מטורף וזורם ממש מדהים עם השירה שלו שכמובן מדהימה כרגיל. אין פה פספוס באלבום הזה, אביתר חילוני זה משהו שקשה להנדל עד כמה שהוא מטורף
א ק ד ח
השיר הכי אפל, וקשה לשמיעה באלבום. הרצף שירים פה הוא מאוד נכנס למחשבות של אביתר בנאי ולאן הם הולכות שהוא לא במצב טוב. והחלק הזה הוא סוג של כניסה לשם
הפסנתר פה הוא הביצוע הכי יפה ששמעתי באלבום הזה, השיר הזה הוא סופר משמעותי וחזק ועדיין הפסנתר פה הוא החלק הכי אהוב עליי
אקדח מתאר סיפור של אנס/רוצח ובחורה שהפושע תפס וכלא בביתו. אני פשוט אנסה לקחת את השיר ואעשה גרסת סיפור
האנס אומר לה לשכב על הרצפה, נועל את הדלת, מנסה להרגיע במטרה שהיא תהיה בשקט. מוריד לה את החולצה המיוזעת, גוזר את השמלה תוך כדי שהוא גם מתפשט. לוקח את היד שלה, קושר אל הפסנתר ומתחיל לאנוס אותה תוך כדי שהיא סובלת בוכה ומדממת. אחרי שהוא סיים והתעייף הוא שולף אקדח ויורה בה. ומשם נכתב אחד השורות הכי חזקות באלבום
כולם בוכים, כולם בוכים
אמא שלך בוכה אני רוצה את אמא שלי
המצב מתאר את ההלוויה שאחרי הרצח. כנראה הרוצח מדמיין אותה בראש שלו, אמא של הילדה בוכה והרוצח אומר לעצמו בעצב שהוא רוצה את אמא שלו. האנס הופך מפול חולה נפש לילד קטן שרוצה להרגע ולחזור למקום הכי בטוח, ללכת לאמא שלו. ושם הכל נהיה טוויטסט ממש. פה המאזין מרגיש סימפתיה לאדם שהוא רוצח ואנס, רואה אותו גם כבן אדם כמו כולנו שפשוט מופרע נפשית וזקוק לטיפול
למה אביתר כתב את זה? אין לי מושג. אולי זה בגלל שאביתר פשוט היה במצב לא טוב, כנראה זה נכנס למוח שלו שלמרות המחשבות האפלים שלו הוא עדיין בן אדם במצב לא טוב שזקוק לטיפול ורוצה את אמא שלו
גם הוא אמר בשורה בשיר - תני לי את היד שלך נקשור אל הפסנתר – הוא מתאר את המגורים שלו בשיר. אולי הוא רואה את עצמו כרוצח, אולי הוא רואה את עצמו בן אדם שפגע באנשים שקרובים אילו ומשווה את עצמו לאדם רע כמו הרוצח ומשם הסימפטיה לאדם
כלום לא עצוב
השיר הזה הוא שונה מרוב השירים פה, מרגיש לי כמו השיר מתי נתנשק אבל של החלק השני. שיר שמביא מלא כלים זולים ושמחים כמו המקהלות ילדים הגרועה של אורנה בנאי וקורין אלאל בשביל לעשות שיר שלכאורה שמח אבל בעצם הוא מתאר דברים די דוחים
הסיטואציות שנקווה שאף אחד מאיתנו בעתיד לא נחווה כמו רצח, אונס ואלימות משפחתית מתוארות פה במצב שמח וכיפי בגלל שאביתר מאוד מדחיק ומסווה את הדברים הדוחים שקיימים בעולם. וכשזה מגיע אילו זה מגיע לפני השינה
כלום לא עצוב הכל כרגיל
כלום לא קורה פה
כלום לא קורה פה
אביתר בחלק השני של השיר מתאר את הרע והטוב שמציע העולם, אומנות, נוף, מוות וכאב. והוא לוקח את הדברים האלה ומנסה להדחיק את זה, מנסה למצוא מישהי בשביל לישון אצלה ולא להתעסק בדברים האלה. להימנע ממחשבות הלילה המיותרות האלה
תכלס גם השיר הזה הוא מדבר על דברים דוחים אבל זה עדיין יצא להיות אחד השירים הכי פופולאריים ונגישים באלבום, השיר הוא אירוני, גם שאתה שומע את הזוועה שאביתר אומר, הקולות של אורנה ברקע הופכות את השיר לאשכרה כיפי ומצחיק
אחד השירים הכי טובים באלבום הזה, אביתר הוא גאון מהלך
איזה לילה יפה לחלום חלומות יפים
אבות ובנים
השיר הזה הוא פרידה מההורים, אני לא יודע למי זה מדבר השיר הזה בתכלס, אביתר נפרד מההורים שלו פשוט לחיים עצמאים אבל צורת הפרידה היא קשה בגלל הקשר החזק בין אביתר והוריו שזה מתואר כמו פרידה פיזית בו הילד נפטר והמשפחה בוכה עליו תוך כדי שהוא בעולם הבא בוכה עליהם שבוכים עליו. הילד רוצה שילכו כבר כדי שהבכי יפסיק וכולם משתגעים
המדינה אוהבת לפרש את השיר בצורה של הפרידה הפיזית, השיר הזה מנוגן לרוב ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. בו השיר מתואר ממש טוב לכל ההורים שאיבדו את הילדים שלהם בגיל צעיר וצריכים לקבור את הבן שלהם ולא להפך. שזה די הגיוני וזה ברכה לקחת שירים מאביתר בנאי כי הוא גאון לא הגיוני
תתחנני אליי
תתחנני אליי הוא השיר הראשון שאביתר הוציא, אביתר אז, עצבני, שיער ארוך, פגוע ומת להוציא הכל על העולם והפסנתר. השיר הזה הוא סיכום של כל האלבום, הוא סיום די יפה לדעתי ונותן לך כוח להמשיך הלאה אחרי כל הרגשות שאתה מקבל מהאלבום הזה
בית ראשון הוא מבקר על עצמו, כמו שהוא נותן לעצמו לסבול וכמה שהוא מפנק את עצמו בעצבים אלימות ורחמים, מבקר את האהבה ומה שהיא גרמה לה לסבול ועצבני על האקסית שלו ודורש שהיא תתחנן אילו ולא להפך
בית שני הוא מרגיש שהסבל שלו הוא כלום, שהוא יכול להגיע הרבה יותר נמוך. והוא לא יודע להתנהל עם הרגשות שלו, שהוא שמח הוא לא יודע איך להנות מהשמחה וכשהוא עצוב הוא לא יודע איך להתנהל עם העצב והוא בורח מהרגשות האלה
בית שלישי הוא הבית הכי אופטימי בשיר ובאלבום, הוא מודע שהעולם קשוח ומאמין שהוא יכול עליו
ומשם השורה הכי טובה באלבום
עולם קשוח
אני יכול עליו
רק עם כוח
רק בבעיטות למוח
שיישרף הכל בלחש
תתחנני אליי
תתחנני אליי
ואז אביתר מסיים את השיר עם השורה הזאת
לחלון שלך הייתי מנגן
עם גיטרה ופרחים
דמעות וגשם
הוא נזכר בזה שהוא נלחם והתחנן בשביל הקשר שנגמר ומשם בא השיר, הוא דורש שעכשיו תור שלה, הוא מאמין בעצמו שהוא יכול לכבוש את העולם עם מספיק מאמץ ושהיא תתחנן אילו
משם מסתיים השיר והאלבום
——-
האלבום הזה הוא הכל בעצבות ואפילו יותר, העבודה פה של אביתר בנאי, צח דרורי, אסף אמדורסקי, וקורין אלאל מטורפת ויש פה עוד מלא שאחראים לעבודה הכי טובה שהייתה במדינה
אין פה צורך להיות מדוכא מאלבום הזה, האלבום הזה הוא סוג של מראה לרגעים העצובים בחיים אבל משם יש מה לעלות ולהתפתח, כל פעם שאני שומע את האלבום הזה אני מאושר, זה אלבום בשבילי שמח כי כשאתה עצוב זה מעלה אותך ונותן לך סוג של אתה לא לבד וכשאתה שמח אתה זוכר שאתה לא במצב של אביתר בנאי ונותן לך להעריך את עצמך
ושוב, זה לא רק המילים, לא חייב פה להתרכז במשמעות של השירים. זה הכל. מבחינת הפקה גם אולי ביחד עם הבילויים יש פה את ההפקה הכי טובה שהייתה באלבום ישראלי אבר
אני הייתי עמית, לקח לי הרבה יותר מדי זמן אבל אני באמת רציתי לעשות סיקור לאלבום הזה כבר זמן וזה לא קשור לפרס אבל לראות את לי ים ונודר עושים סיקורים נתן לי מוטיבציה
נסיים בפנטנו סטייל, זה סטורנג 10. תשמעו את האלבום הזה!
