Screamadelica
ההתחלה של פריימל סקרים מחוברת ללא מעט להקות שאי אפשר לדבר על אחת בלי הקודמות שלה. בובי ג'ילספי, הלב והאדם שעומד מאחורי פריימל התחיל את הקריירה המוזיקלית שלו בכלל בתור המתופף של להקת האלטרנטיב Jesus & Mary Chain. הלהקה שילבה פופ-רוק ונויז וביחד עם הקוקטו טווינז התחילו את הז'אנר שיהפוך בימים לדרים-פופ, ז'אנר שכמו השם שלו מנסה לקחת את המאזין לתחושה כמו לרחף באוויר – ואף ישפיעו מאוד על מיי בלאדי וולנטיין ויובילו גם ליצירת השוגייז.
כבר מתחילת הקריירה שלו שם ג'ילספי עין על להקה משלו, שכן פריימל סקרים הוקמה באותו הזמן שהוא עוד היה חבר בג'יזוס והמרי צ'יין, ודרכה רק הקליט סינגלים בודדים. למרות שהאלבום הראשון של הג'יזוס (Psychocandy) היה הצלחה כבירה, ג'ילספי לא זנח את הלהקה האישית שלו וכך קיבל אולטימטום – או לשכוח מפריימל ולהשאר עם הג'יזוס או להיות מפוטר מלהקה מצליחה עבור עתיד לא ידוע עם הפרוייקט שלו.
ג'ילספי כמובן האמין בעצמו ובחר להמשיך עם פריימל. אך למרות האמונה הזאת, שני האלבומים של פריימל לא ממש הצליחו – האלבום הראשון (Sonic Flower Groove, 1987) היה דומה יחסית לסאונד של להקתו הקודמת, סאונד פסיכדלי-פופי. למרות שמכר לא רע יחסית לאלבום ראשון של להקה לא מוכרת, הוא לא מכר מספיק לדעת הלייבל וההרכב המקורי של פריימל התפרקו. עבור האלבום השני (Primal Scream, 1989) ג'ילספי הצליח להשאיר את שני הגיטריסטים מהאלבום הראשון והרכיבו מחדש את הלהקה עבור אלבום שנטש את הסאונד של האלבום המקורי עבור סאונד של רוק כבד שהושפע מהרוק של שנות ה-70 ולהקות כמו הרולינג סטונס והסטוג'ס. לא רק שהלהקה איבדה את מעריצי האלבום הראשון, אלא שגם הביקורות קטלו את האלבום לחלוטין.
עם סוף שנות ה-80 סאונד וסצנה חדשה סחפו את אנגליה – סצנת הרייב והאסיד. כשפריימל סקרין על סף פירוק, חברי הלהקה נתקלו במסיבה אחת באחד הדיג'יים המוכרים בסצנה אז – אנדרו וות'רהול. לאחר שהתחברו ביחד, הציעו לו פריימל לעשות רמיקס לשיר מהאלבום האחרון שלהם עם בקשה אחת – להשמיד לגמרי את השיר ולבנות ממנו משהו חדש לגמרי.
וות'רהול לקח את השיר I'm Losing More Than I'll Ever Have, זרק כמעט את כל השיר לפח ושמר רק את הסוף של השיר, אליו הוא הוסיף סימפולים מסרטים, רמיקס בוטלג איטלקי של השיר What I Am וקולות שירה משיר הסול I Don't Wanna Lose Your Love וביחד יצר את השיר Loaded. השיר היה הצלחה מסחררת ופריימל הבינו שמה שמעניין אותם עכשיו הוא לקחת את סאונד הרוק והגיטרות שלהם ולשלב אותו ביחד עם סצנת הרייב והאסיד.
האלבום שיצא נהפך לסקרימדליקה (Screamadelica, 1991), שאת רובו הפיק וות'רהול ביחד עם כמה מפיקים מעולם המוזיקת האלקטרונית (ביניהם חברי ההרכב The Orb). האלבום מתחיל עם שיר שחוזר להשפעה העיקרית של הסטונס על ג'ילספי, אבל במהרה כבר השיר השני לוקח את המאזין לשילוב בין הרוק והרייב עם Slip inside this House, שמרגיש בדיוק כמו להקת רוק שלקחה אסיד והחליטו שהם רוצים להרקיד עם הגיטרות.
האלבום גם בנוי כמו מסיבה – האלבום מתחיל בועט וחזק, ואז מתחיל להפוך ליותר חלומי כאילו האסיד נכנס ולוקח את הצופה לחלל עם השירים Higher Than the Sun & Inner Flight. אז מגיע השיר Come Together, שיר של עשר דקות הנקרא Come Together. השיר שמתחיל לאט, נבנה ועולה עד שהוא מגיע לשליש האחרון שלו בו קולות הסול של זמרות הליווי נכנסות ומעיפות את המאזין לגמרי לאיזור שהוא בין רייב לבין ביקור בכנסיית גוספל.
אחרי הטריפ הזה מגיע השיר Loaded שמחזיר את המאזין לקרקע ואחריו מגיע השיר I'm coming Down שכמו ששמו מעיד מתחיל להוריד את הקצב ולהחזיר את המאזין לכדור הארץ, אחריו מגיעים עוד שני שירים אוורירתיים שמנסים להעביר את התחושה של אחרי מסיבה/אסיד.
כמובן שעם צאת האלבום הוא נחל הצלחה עצומה – כיוון שפנה גם לקהל הרייבים וגם לקהל הרוק והאלטרנטיבי ביחד. ביחד עם הסטון רוזס והאפי מונדייז, פרמייל סקרים המשיכו את השילוב של מוזיקת רוק, פסיכדליה ואסיד שהיה אחד הסאונדים העיקריים של בריטניה בשנות ה-90, ואחד האלבומים החשובים שיש.
