Arad18
העיר הזאת חשובה לכולם כי היא מסמלת את התיקון של העולם או לפחות הפוטנציאל ללהוות את התיקון של העולם, בתור עיר קדושה לכל הדתות הגדולות בעולם.
הבעיה היא שיש ריבונות מאוד ספציפית לעיר הזאת שמוחזקת על ידנו, זה הרקע לקונפליקט.
אחרי זה הוא דיבר על ההתייחסות של העולם החיצוני לקונפליקט, בעקרון הוא אומר שלימדו את החברה היום רק שני מושגים, או שאתה המדכא או שאתה המדוכא, אין באמצע ואין שילוב של שניהם, החברה לוקחת את זה רק לשני המקומות הקיצוניים.
ובסך הכל בן אדם יותר משהוא בן אדם טוב הוא רוצה(!) להיות בן אדם טוב, אז הוא מתעלם לגמרי מהאפשרות של להיות המדכא ולרוב לוקח את הצד המדוכא וההתעלמות הזאת היא הנקודה שמשאירה את המדוכא מדוכא ואת המדכא מדכא כי לא מוכנים לראות את שני הצדדים של הנפש האישית או הכלל מדינית / עולמית וכולי.
אז בצורה ישירה הוא אמר שלאנשים מחוץ למדינה שלא קשורים לזה באמת אין מה לעשות עם הזמן שלהם אז הם מחליטים לתפוס עמדה במשהו שאין לו שום קשר אליו ובוחרים לקחת את הצד המדוכא כי כמו שאמרתי, יותר מזה שבן אדם טוב הוא רוצה להיות טוב, אז יש להם שתי אפשרויות
או לקחת את הצד הישראלי ולהגיד היהודים המסכנים עברו את השואה והגיע בקושי לארץ שמאז רק נתקפת על ידי ארגוני טרור או לקחת את הצד שלפלסטניאים נגנב האדמה ומאז הם עוברים רצח עם עקבי.
בלקיחת רק אחד מהצדדים האלה הבן אדם תמיד יתעלם מהפתרון כי מקור לקיחת הצד היא שהבן אדם לא מוכן לראות בעצמו שבעצם הקונפליקט של מדוכא ומדכא קורה בו בו-זמנית אז הוא מעדיף הרבה יותר להיות מדוכא ולהאשים את כל העולם בבעיות שלו, ג׳ורדן אמר שישראל כלכך מעניינת את כולם כי היא הביטוי הפיזי-מדיני לקונפליקט הפנימי הזה שנמצא בכל בן אדם, וזה מעצבן אותו כי הוא מתעב את תרבות ההפגנות שמעודדת אנשים להשאר קורבנות מדוכאים עד סוף ימי חייהם במקום לרגע להסתכל על עצמם ולהגיד וואלה עצם זה שאני מוחא על משהו שלא ישנה כלום במקום לעשות באמת צעד אמיתי שישפר את המצב אז אני יוצא לא בסדר (אקא בדוגמאות יותר קיצוניות - המדכא).
