LOL_NEM מרגיש כמו להיות ער בחלום. כל ה-state of mind שלך הופך להיות לזה של ילד, עד שכל ההבנה שלך לגבי איך העולם עובד הופכת להיות דף חלק.

הנה הדרך הכי טובה להסביר את זה: כשאנחנו מתבגרים אנחנו מקשרים A ו-B כדי ליצור לעצמנו הבנה של העולם, וגם על האישיות שלנו. סוג של פרספקטיבה שדרכה אנחנו רואים את העולם ופועלים על פיה. זה מה שהופך אותנו לבני אדם נבונים. כשאתה לוקח כמות מספקת של LSD, כל הקשרים האלה מתמוססים (זאת אגב הסיבה שפסיכדלים טובים לפוסט טראומה) - וכשזה קורה, אתה מקבל הצצה אחרת לעולם. כאילו מרים את הראש מתחת למים.

איך זה מרגיש? אתה מנסה להיזכר בזכרונות שקרו לך, וחושב "אני יוסי, יש לי חברים כאלה וכאלה, אני עובד כאן וכאן" אבל כל הזכרונות והקשרים האלה נופלים כמו דומינו, ואתה מרגיש כאילו אתה מדבר על מישהו אחר. זה לא בדיוק אתה , אלה יותר תוויות. דמות שאתה משחק.

אנשים קוראים לזה מוות אגו וחלק מהאנשים יכולים לראות את זה כחוויה מפחידה. לא כולם יכולים לאבד כל אחיזה עם המציאות ולהישאר רגועים, אבל כשאני חוויתי את ההבנה הזאת הייתי די צלול למען האמת.

אגב ניתוק הקשרים הזה ואובדן הזהות העצמית קורה בחלום לפעמים, וזה למה אמרתי שההרגשה הזאת די דומה.