https://www.ynet.co.il/entertainment/article/skad1m8v1e
מת מהכתבת
היא בי לייק
ההיפ הופ הישראלי, הטהור - ״היפ הופ אמיתי״, הוא פשוט עילוי. 
רק עצם המחשבה עליו גורם לי לתחושה אחת מיוחדת - אורגזמה. 
לעומת זאת, ״היפ הופ״ מזויף של אמריקקים - הוא פשוט מסחרה אחת גדולה. 
וואו איזה כתב חובבן וחסר מושג
שמעתי את האלבום לפני כמה ימים
זה בין האלבומים הכי משעממים וגנרים ששמעתי
לפני כל שיר ראיתי את האירוחים וחשבתי איך הוא יישמע וליטרלי כל שיר היה נשמע בול כמו שחשבתי שהוא יישמע
Uliel_the_creator לא הבנתי איך הוא מהלל חבורה של היפסטרים תל אביבים על זה שהם ילדותיים ובו זמנית שונא על קנדריק כי ביף זה ילדותי
RUNAWAY_ שמע זה מתחיל בזה שרוב התקשורת והעיתונות בארץ היא פשוט מעגל אוננות ואישורים מטעמי פוליטיקה בין אישית וזה לא רק במוזיקה.
יותר מזה יש ביצירה המקומית בישראל תחושה שכל אמן עובד מתוך אינסטינקט הישרדותי ותדרים נמוכים כדי להגן על המקום שלו, אמנים מעדיפים לבחור בעצמם מאשר להסתכל על התמונה הגדולה של ״תרבות מוזיקה ישראלית״ שיודעת לקחת ממקומות אחרים וליישם אותם על הטרואר שלהם וגם היחידי סגולה נופלים בסוף למטיריאליזם.
ובסוף, כשאתה מייצא אלבום עם המון ראפרים והמון אישיויות אתה לא מקבל גוף יצירה קוהרנטי שמשדר על אותו גל, תובנות, סיפורים, רעיון שהולך בקו מאוד ברור, זה פשוט אוסף שירים, כשאתה מסתכל על לפחות עשרה אלבומי ראפ שיצאו השנה בארה״ב כמו קנדריק, וינס וכו וכו אתה מבין שהעבודה העיתונאית של הכתב הזה היא או עצלנית וחפפנית או שהידע שלו בהיפ הופ שואף ל-0 מלבד אהבה לעשייה מקומית מבלי היכולת לבקר כי פה במוזיקה הישראלית מברכים יותר את עצם העשייה מאשר את היצירה עצמה.
עכשיו gnx של מוטיביציה לבוקר.
עכשיו אקשן ברונסון מתאבק
למה לא הזכירו בכתבה את השיר עם ג'יי שרמוטה אישתי
השני סנט שלי, כי אני דווקא אוהב היפ הופ ישראלי, וגדלתי על מיקרופון למקסימום 1+2:
זה זבל. אין שום קשר, ישיר או עקיף, בין האלבומי הארדקור שמאדמאן הפיקו ב-2000 לסיקוול המביך הזה.
רוב השירים כאן נשמעים בדיוק אותו דבר, ואני עדיין לא מאמין שב-2024 הם נשארו עם הפלואו טריפלטס מ-2016 עם חרוזים של ערוץ הילדים.
אני אומר רוב, כי השיר עם שאנן סטריט, נימי נים, קאשי וכל האגדות האחרות היה מעולה בעיניי. מעבר לערך הנוסטלגי עבורי, מדהים בעיניי שאנשים בני 50, חלקם לא עשו מוזיקה מ-2004, יודעים לשבת על ביט יותר טוב מהטמבלים האלה שמהללים בכתבה. זה לפני תוכן, זה לפני מהות, זה לפני סגנון - למה למה למה נותנים לאנשים האלה במה כשהם בבירור לא יכולים להחזיק 2 בארים כמו שצריך לפני שהם בורחים לשירה, פאוזה, סקיט או בדיחה אחרת.
דואו מכבד את לירון תאני, הוא הנחה הרבה שנים את עסק שחור, וגם גילה הרבה ראפרים ישראלים, בין היתר את שב"ק ס בזמנו. גם מבחינת ידע מוזיקלי, הם הכניסו לרדיו הרבה דברים שלא ניגנו כאן בכלל. מרגיש לי שהפרגון שלהם בעיקר נובע מחוסר הרצון להיראות מנותקים וזקנים. אבל לי אין בעיה להיות זקן.
לסיכום, מעצבן אותי שדווקא פעם כשכל הסגנון לבוש והדיבור היה מועתק מתרבות אמריקאית, אנשים לקחו את זה סופר ברצינות; והיום כולם לוקחים את זה כבדיחה.
suspicious_1 אתה יכול לכבד את תאני אבל העובדה שהוא משפריץ מהתרגשות כי הוא קיבל אלבום עם המון ראפרים שהוא שידר וגדל עליהם מבלי לבקר את הדור החדש או הישן על הטראקים האלה הם חוסר יושרה של עיתונאי.
היה עדיף שיכתוב את זה כציוץ או פוסט בפייסבוק בתור מאזין/מעריץ מאשר מפרספקטיבה עיתונאית.
עכשיו הבלופרינט של הולכים לצאת מההוד
itai16 שמעתי את הרוב זה חרא ואני לא אשמע את זה שוב בחיים אבל יש ורסים ספציפיים שעובדים טוב מאמנים טובים שהתבזבזו על אלבום MEH
Yair תאני החל את דרכו כתקליטן במועדון "הפינגווין"
Baxter_hameleh חבל שלא במועדון ״הבאטמן״
מישהו רואה משחקי השף? הוא היה שם בתור שופט באחת המשימות וגם עשה בדיחות קרינג׳יות
Baxter_hameleh כן
ודווקא מבאס
עם כמות ראפרים כזו האלבום יכל להיות מופרע ומגוון ממש
ובסןף הוא סתם משעמם וכל ראפר נכנס ויוצא מהשיר בלי להשאיר רושם או משו בכלל
